מכירת דירה לקרוב משפחה

מכירת דירה לקרוב משפחה

תוכן עניינים

ככלל, עסקת מכירת דירה בתמורה לקרוב משפחה הינה עסקת מכירה רגילה לכל דבר ועניין, ועל כן היא תחוייב בתשלום מסים, כגון מס שבח, מס רכישה, והיטל השבחה, בדומה לכל עסקת מכירה אחרת. יתרה מכך: יתכן שדווקא בגלל שמדובר בעסקה בין קרובי משפחה, רשות המסים תבדוק שבעתיים שמא מחיר התמורה החוזי של הדירה הושפע מיחסי הקרבה בין הצדדים, ועל כן הוא הופחת ביחס למחיר השוק הריאלי שלה.  

בכך נבדלת עסקת מכירת דירה בתמורה לקרוב משפחה באופן מהותי מעסקת העברת דירה ללא תמורה לקרוב משפחה, אשר עשויה לקבל הקלות מס שונות, במידה שהיא עומדת בכל תנאי הזכאות לכך לפי החוק (ראו גם מיסים במכירת דירה).  המדובר בתנאי הזכאות שקבועים בסעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 – לעניין תשלום מס השבח שחל על המוכר; תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 – לעניין תשלום מס הרכישה שחל על הקונה; וסעיף 1(א)(3) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 – לעניין היטל ההשבחה שיכול לחול אף הוא על המוכר. 

יחד עם זאת, ישנם מצבים מסוימים שבהם ניתן לעשות תכנון מס כדי לזכות בהקלות מס גם כשמדובר במכירת דירה בתמורה לקרוב משפחה. מדובר, למשל, במכר דירה בין קרובי משפחה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון או במכר דירה במסגרת הליכי הגירושין, כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן. 

מהי ההגדרה של "קרוב משפחה" לפי החוק?

תחילה נסביר כיצד החוק מגדיר מהו "קרוב משפחה": האם המדובר רק בקשרי דם? או אולי רק בני המשפחה מדרגה ראשונה? 

ובכן, נראה שההגדרה של מיהו "קרוב משפחה" לפי דברי החקיקה השונים איננה זהה לחלוטין, אולם היא גם דומה למדי, וזאת כמפורט להלן:

  • (א) ההגדרה של "קרוב" משפחה לפי סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 כוללת את בני המשפחה הבאים:  "בן-זוג; הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה; אח או אחות ובני-זוגם."
  • (ב) ההגדרה של "קרוב" משפחה לפי תקנה 1 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 כוללת את בני המשפחה הבאים: "בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות".
  • (ג) ההגדרה של "קרוב" משפחה לפי סעיף 1(א)(3) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, כוללת את בני המשפחה הבאים:  "בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם". 

כעת נפנה להסבר אודות שני מקרים שבהם ניתן לקבל פטור ממסי מקרקעין גם בעת מכירת דירה בתשלום לקרוב משפחה. 

מעוניינים להתייעץ משפטי בנושא מכירת דירה לקרוב משפחה? השאירו פניה:

או התקשרו: 054-9433560

מכר דירה לקרוב משפחה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

כאשר מדובר בעסקת מכירת דירה לקרוב משפחה בנסיבות בהן מדובר במכירת דירה שהתקבלה בירושה, והמוכר מעוניין למכור אותה לקרוב משפחה אחר שאף הוא נמנה על היורשים, אזי קיימת אפשרות חוקית לבצע עסקה זו תוך קבלת פטור ממסי מקרקעין (פטור ממס שבח למוכר, ופטור ממס רכישה לקונה), וזאת באמצעות עריכת "הסכם חלוקת עיזבון" בין המוכר והקונה שמשמשים כיורשים של אותו מוריש, ובכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963.

כלומר, לא רק שעצם קבלת נכס מקרקעין בירושה איננה נחשבת כעסקת מקרקעין, ועל כן היא פטורה מתשלום מסי מקרקעין, אלא גם העברת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה בין היורשים לבין עצמם איננה נחשבת כעסקה במקרקעין, ועל כן גם היא פטורה מתשלום מסי מקרקעין, והכל כאמור בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות שקבועים בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין. 


וכך קובע סעיף זה:

"לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה,"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – 

החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

  • (א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו.
  • (ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות


במילים פשוטות יותר, 

על מנת שהעברת נכס מקרקעין במסגרת הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים לא תיחשב כעסקת מקרקעין, ותהיה פטורה מתשלום מסי מקרקעין, עליה לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים: 

(א) יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון לפני חלוקת העיזבון

כלומר, לפני שההורשה נרשמה ע"ש היורשים בלשכת רישום המקרקעין או במינהל מקרקעי ישראל.

(ב) יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון אך ורק בין היורשים לבין עצמם.

ככל שמדובר בעסקת מכירה של נכס המקרקעין לקרוב משפחה שאיננו נמנה על היורשים של אותו מוריש, היא לא תהיה פטורה ממסי מקרקעין (מצד שני, אין פירוש הדבר שהיורשים חייבים להיות קרובי משפחה כדי לעמוד בתנאי הזכאות של סעיף זה). 

(ג) יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון אך ורק לגבי נכסי העיזבון

זאת ללא איזון באמצעות נכסים, כסף או שווה כסף,  שמחוץ לעיזבון. 

כלומר,  אם חלוקת הנכסים תהיה טעונה איזון כדי שהיא תיעשה באופן שיוויוני,  אזי גם האיזון צריך להיעשות באמצעות נכסים או כספים של העיזבון, ולא באמצעות נכסים או כספים מחוצה לו. 

ככל שלא ניתן לבצע הסכם חלוקת עיזבון בין המוכר והקונה שהינם קרובי משפחה, ולמשל, כאשר מדובר בדירה שהמוכר קיבל בירושה ממוריש מסוים, אולם הקונה, קרי, קרוב המשפחה שלו הוא מעוניין למכור את הדירה, איננו נמנה על היורשים של אותו מוריש, אזי יש לבדוק האם ניתן אולי להשתמש באחד מהפטורים ממסי מקרקעין האחרים שקיימים. 

למשל, המוכר יכול לבדוק האם הוא זכאי לקבלת פטור מתשלום מס שבח בגין מכירת דירה שהתקבלה בירושה לפי סעיף 49ב(5)לחוק מיסוי מקרקעין, וכיו"ב.

מכר דירה במסגרת הליכי גירושין

כאשר בני זוג שיש בבעלותם דירת מגורים נכנסים להליכי גירושין, ודנים בחלוקת הרכוש המשותף שלהם, עליהם בדרך כלל לדון בראש ובראשונה באופן חלוקת הזכויות ביניהם לגבי דירתם, שלרוב גם מהווה את הנכס הכי משמעותי ויקר ערך שלהם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית. 

האופציות העיקריות שקיימות במקרה כזה הינן העברת הזכויות בדירה של אחד הצדדים לצד השני, וזאת בתמורה או שלא בתמורה. 

למרבה המזל, המחוקק הישראלי נחלץ לעזרתם של בני הזוג במקרה כזה, וקבע שגם העברה כזו, וזאת בין אם היא ללא תמורה, ובין אם היא בתמורה, לא תיחשב כעסקת מכר מקרקעין, ולא תחוייב במס שבח ומס רכישה, וזאת בכפוף לתנאים המופיעים בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, שקובע כך: 

"העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם, ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד במקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה."

כדי לפשט את הנוסח המסורבל של סעיף זה, נאמר שהוא מאפשר לבני זוג שמתגרשים להעביר האחד לשני, או לילדיהם, את חלקם בכל נכס מקרקעין שלהם, מבלי לשלם מסי מקרקעין ואף מבלי לדווח על כך לרשות המסים (יש לשים לב שמדובר בהעברת זכויות בכל נכס מקרקעין. כלומר, סעיף זה לא חל רק דירת המגורים של בני הזוג, אלא על כל נכס מקרקעין אחר ששייך לשניהם, כגון חנות, משרד, מגרש, וכיו"ב). 

עם זאת, גם יובהר שתשלום המסים איננו מתבטל לגמרי, אלא הוא למעשה נדחה למועד שבו בן הזוג שקיבל את הזכויות בדירה של בן הזוג השני, ימכור בעצמו את הדירה. במקרה כזה הוא יחוב בתשלום מס שבח, שיחושב גם לגבי התקופה שלפני ביצוע ההעברה אגב הגירושין, אא"כ הוא גם יהיה זכאי לפטור כלשהו ממס שבח לפי החוק. 

כאן גם המקום להבהיר שהמצב לגבי תשלום היטל השבחה בעת העברת זכויות אגב גירושין איננו אחיד בארץ כרגע, נכון לשנת 2022. שכן, ישנן ועדות מקומיות לתכנון ובניה שמסכימות לפטור את בן הזוג שהעביר את הזכויות בדירה מתשלום היטל השבחה, אם כי בכפוף להחתמת בן הזוג שקיבל את הזכויות על כתב התחייבות לפיו הוא ישלם את היטל ההשבחה (במקום בן הזוג שהעביר לו את הזכויות), כאשר הוא עצמו ימכור את הדירה. מנגד, ישנן גם ועדות שמחייבות בהיטל השבחה גם את בן הזוג שהעביר את הזכויות אגב הגירושין.  

התייעצו עם משרדנו

ברוכים הבאים, שמי מיטל אוטמזגין עורכת דין למקרקעין בבאר שבע, מלווה עסקאות נדל"ן על סוגיהן לרבות מכירת דירה לקרוב משפחה.

בכל שאלה והתייעצות עם עו"ד מקרקעין, אני מזמינה אתכם ואתכן להשאיר לי פניה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור עמי קשר טלפוני ישיר.

התוכן עשוי לעניין אדם נוסף? ניתן לשתפו באמצעות:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp
מיטל אוטמזגין

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: