נהיגה בשכרות פעם שניה

עו"ד מיטל אוטמזגין

תוכן עניינים

כידוע, עבירת נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה ומסוכנת ביותר, הואיל ולא פעם היא גורמת לתאונות דרכים עם פגיעות גוף קשות ואף קטלניות. 

על רקע זה קבע המחוקק שעבירת נהיגה בשכרות הינה עבירה שכרוכה בזימון חובה לבית המשפט (להבדיל מעבירת ברירת קנס). נהג שהורשע בתום המשפט בביצוע עבירה זו, צפוי לקבל פסילת רישיון נהיגה לתקופה של מינימום שנתיים (!), וזאת בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו. העונשים האחרים יכולים לכלול קנסות גבוהים, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל במקרה של פגיעה בגוף. 

ואם עבירה נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה כבר מהפעם הראשונה שבוצעה על ידי הנהג, אזי ברור שבעתיים שהיא נחשבת לעבירה חמורה במיוחד כאשר מדובר בנהג שלא למד את הלקח, וממשיך לנהוג כשהוא שיכור, כך שהוא נתפס נוהג בשכרות בפעם השניה, השלישית, וכן הלאה. שכן, בתי המשפט נוהגים להתייחס בחומרה רבה לנהג שמבצע נוהג בשכרות באופן חוזר ונשנה, מאחר שהוא נתפס כמי שמסרב להפנים את חומרת העבירה והשלכותיה, ולא לומד דבר מהרשעתו הקודמת בגין ביצוע עבירה זו. 

מהי נהיגה בשכרות?

לפני שדנים בהשלכות של ביצוע עבירת נהיגה בשכרות פעם שנייה, רצוי כמובן בכלל להבין מהי עבירת נהיגה בשכרות בכלל, ואף בפעם הראשונה. 

ובכן, תקנה 169א לתקנות התעבורה קובעת ש-"נהג שיכור" הינו נהג ששתה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אחד של אוויר נשוף לפי בדיקת מכשיר הינשוף, או מעל 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר לפי דגימת דם. 

עם זאת, כאשר הנהג נתפס שיכור לפי ממצאי בדיקת ינשוף, המשטרה נוהגת להגיש כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות רק כאשר ממצאי הבדיקה העלו רמה גבוהה יותר, של 290 מיקרוגרם לליטר אחד של אוויר נשוף,  וזאת לאחר שבפסיקה נקבע שאמנם מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין באופן כללי, אולם תוצאותיו עדיין עלולות להתבטא תוך סטיית תקן (הלכת  עזורי). 

חשוב להדגיש שהקביעה מיהו נהג שיכור נעשית באופן אובייקטיבי, לפי כמויות האלכוהול שנמצאו בגופו של הנהג בהתאם לממצאי בדיקת הינשוף או בדיקת הדם, וזאת להבדיל מתחושתו הסובייקטיבית של הנהג. שכן, ישנם לא מעט נהגים שסוברים שהם פיכחים לחלוטין וכשירים לנהוג לאחר ששתו. בין אם הדבר נכון לכאורה ובין אם לאו, לתחושה זו אין כל משמעות מבחינת החוק, ומה שקובע מבחינתו הינו אך ורק ממצאי הבדיקות שנערכו לנהג ותו לא. 

לייעוץ עם משרדנו השאירו פנייה:

או התקשרו: 054-9433560

פסילת רישיון מנהלית לנהג שיכור

אם ממצאי בדיקת הינשוף שנערכה לנהג במקום שבו נתפס על ידי המשטרה העלתה שהוא אכן שיכור, אזי בנוסף לזימון חובה למשפט שימסר לידיו, גם רישיון הנהיגה שלו יילקח ממנו באופן מיידי, והוא יקבל זימון להופיע לשימוע תוך 3 ימים בפני קצין משטרה בתחנת משטרה. בתום השימוע, על קצין המשטרה להחליט האם יש מקום לפסול באופן מנהלי את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות ממושכות יותר, וזאת עוד לפני הגשת כתב האישום בפני בית המשפט כנגד הנהג.

פסילת הרישיון המנהלית תיקבע לפי נסיבות ביצוע העבירה של נהיגה בשכרות:

  • אם העבירה לא גרמה לתאונה עם נפגעים או נזק לרכוש – פסילת רשות, ל-30 יום. 
  • אם העבירה גרמה לתאונת דרכים עם נפגעים או נזק לרכוש – פסילת רשות, ל-60 יום. 
  • אם העבירה גרמה לתאונת דרכים קטלנית, שבה נהרג אדם – פסילת חובה, ל-90 יום.  

פסילת רישיון שיפוטית לנהג שיכור

בנוסף לפסילת הרישיון המנהלית על ידי המשטרה ועוד לפני הגשת כתב האישום, הנהג צפוי גם לפסילת רישיון שיפוטית, על ידי בית המשפט, וזאת במידה שהוא יורשע על ידו בביצוע עבירת נהיגה בשכרות בתום המשפט שיתנהל בפניו. 

לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה, הנהג צפוי במקרה כזה לפסילת רישיון למשך תקופה של לפחות שנתיים, וזאת בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו. 

יתרה מכך: אם הנהג כבר הורשע בגין ביצוע עבירת נהיגה בשכרות בשנה שקדמה לאותה עבירה, אזי  הוא צפוי לתקופת פסלית רישיון של לפחות ארבע שנים (!)

עם זאת, הסעיף גם קובע שבית המשפט רשאי להורות על תקופות פסילה קצרות יותר (כלומר, פחות משנתיים או ארבע שנים), ככל שהתקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות, אותם עליו לפרט בפסק הדין. 

מדובר למשל במקרים בהם מדובר בנהג שזקוק לרישיון הנהיגה באופן מקצועי ולצרכי מחייתו (כגון נהג מונית, נהג משאיות מסחריות להובלה, נהג אמבולנס וכדומה), או במקרה שבו כמות האלכוהול שנמדדה אצל הנהג הייתה אמנם מעל לרף המינימלי שקבוע בחוק, אבל לא באופן משמעותי.

מצד שני, אם מדובר בנהג שיש לו עבר עשיר של עבירות תנועה, ואשר על פניו נראה שהוא מסרב ללמוד את הלקח ולקחת אחריות על מעשיו ולהימנע מלנהוג כשהוא שיכור, תוך זלזול בוטה בחוקי התנועה והסכנה שנשקפת ממנו לחיי אדם, אזי סביר להניח שבית המשפט לא יחוס עליו, ויגזור עליו תקופות פסילה ממושכות יותר. הכל, כמובן, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו. 

בנוסף לעונש פסילת הרישיון, הנהג גם צפוי לקבל עונשים נוספים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, במיוחד כאשר מדובר בעבירת נהיגה בשכרות פעם שניה ויותר, כגון קנסות גבוהים, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל למשך שנתיים.  

להתייעצות עם עו"ד תעבורה מיטל אוטמזגין, השאירו פניה באתר או צרו קשר טלפוני מידי. זמינות 24/7 במצבי חירום.

התוכן עשוי לעניין אדם נוסף? ניתן לשתפו באמצעות:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp

עו"ד מיטל אוטמזגין

עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.

לייעוץ משפטי השאירו פניה:

או התקשרו:

מאמרים מקצועיים נוספים:

מיטל אוטמזגין

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: