בשונה מן השירות שתיארנו בהגשת בקשה למתן צו ירושה, אז למעשה המנוח לא הותיר אחריו צוואה; הרי שבבקשת צו קיום צוואה, המנוח אכן הותיר אחריו הוראות מפורשות באשר למה שייעשה ברכושו והונו.
עצם העובדה שהמנוח השאיר אחריו צוואה, איננה הופכת את התהליך ל'אוטומטי', ולאחר פטירתו על היורשים להגיש בקשה לרשם הירושה.
תהליך זה מכונה בשם – בקשה לקיום צו ירושה, ובמסגרתו מגישים היורשים את הצוואה אל מול הגורם הרלוונטי. אם לא עלו אי אלו בעיות מיוחדות במסגרת בחינת הבקשה לקיומה של הצוואה, הצו מתקבל באופן מהיר וחלק, ולאחריו הרכוש וההון יחולק בכפוף להנחיות.
נכנה זאת בתור 'המצב הקלאסי' שבו מוגשת בקשה למתן צו ירושה, הוא כזה שהזכאים לירושה הם למעשה בני משפחתו של המנוח.
במקרים כאלו כאמור, הצו מתקבל מהר מאוד, ואם לא צצו בעיות או סוגיות מיוחדות, הרי שמדובר בהליך חלק וזריז.
אולם לצד זאת, ישנם גם מקרים סבוכים יותר, מקרים ובהם המנוח לשם הדוגמה, ביקש להוריש את כל רכושו לאדם שאיננו בעל קרבה משפחתית.
במקרים אלו, האפוטרופוס הכללי מנסה לאתר קרובים ולהודיע להם באשר לתהליך שזה עתה מתחיל להתקיים. מטרתו היא לתת לקרובי המשפחה הזדמנות להגיש התנגדות לצוואה.
למרבה הצער, נטייתו של האפוטרופוס הכללי מובנת לחלוטין שכן כבר היו ויהיו מקרים בהם אנשים שאינם ישרים מחתימים קשישים על צוואות בדרכי מרמה ותוך ניצול מצבם הבריאותי.
במקרים מסוג זה, קיומה של הצוואה בפועל אורך זמן רב יותר.
כחלק משירותי המשרד לליווי עסקאות מקרקעין, פגשנו במקרה ששילב בין השניים.
לקוחה במסגרת עסקת מכר, מכרה את דירתה לאדם שנפטר בטרם קיבל את המפתחות.
הדירה נאלצה לעמוד ריקה למשך פרק זמן ממושך, וזאת כיוון שהרוכש היה ערירי ולו אחות אחת בלבד. המנוח החליט לרשום בצוואתו כי את הרכוש הוא מוריש לזוג חברים לא שום קרבה משפחתית. עוד הוא הוסיף הערה בצוואתו הפוסקת כי כל מה שאיננו מפורט בצוואה זו, מועבר ליורשים על-פי דין.
במצב שכזה, היורשים על-פי צוואה מגישים בקשה לצו קיום צוואה, והיורשת החוקית, אחותו, אמורה להגיש בקשה לצו ירושה.
אלו הם שני צווים במקביל. לאור מורכבות הנושא, נדרשנו להתערב ולבחון כיצד ניתן להניע את התהליך באופן מהיר יותר.
את צו קיום הצוואה מגישים לרשם לענייני ירושה היושב במחוז שבו התגורר המנוח.
עם קבלת צו קיום הצוואה, הרשם לענייני ירושה מתחיל בתהליך הנדרש כשבראשיתו הוא מפרסם את הגשת בקשה במדיה החדשותית.
מטרתו של צעד זה, היא לאפשר ליורשים נוספים להיות מודעים לתהליך המתרחש וכן להתנגד לצוואה במידת הצורך.
את הבקשה למתן הצו ניתן להגיש באמצעות שתי דרכים:
חשוב לציין כי בעת הגשת בקשה לצו קיום צוואה, אין כל חובה לערב עורך דין והחוק איננו מורה על כך.
השירות שניתן על-ידי משרדנו, כמוהו כמו מגוון רחב של שירותים משפטיים אחרים – אם אינכם חפצים להיות מעורבים בתהליך, אינכם מוצאים את הזמן ומבקשים לערב גורם שידאג לביצועו של ההליך, הרי שניתן לקבל שירות זה.
בכל שאלה והתייעצות, אנו במשרד עורכי דין מיטל אוטמזגין נשמח לעמוד לשירותכם.
למידע נוסף על בקשת צו קיום צוואה, ניתן ליצור קשר טלפוני עם משרדנו או להשאיר פנייה, ואנו נשוב אליכם בהקדם האפשרי.
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
