דירת המגורים מהווה כידוע את אחד הנכסים היקרים והחשובים ביותר בחייו של האדם הפרטי, אם לא היקר והחשוב שבהם. כפועל יוצא מכך, מובן שגם עסקת מכירת דירה מהווה את אחת העסקאות החשובות ביותר בחייו.
אולם, מדובר לא רק בעסקה חשובה ביותר, אלא גם בעסקה מורכבת, עתירת היבטים משפטיים, כמו גם סיכונים לא מבוטלים. לפיכך, חשוב להיערך ולהתכונן אליה היטב מלכתחילה, כדי לדעת כיצד לבצע אותה ולהביאה לסיומה המוצלח.
במדריך זה נסקור בפניכם את עיקר ההיבטים המשפטיים שיש להכיר ולתת עליהם את הדעת לפני שנכנסים לעסקת מכר דירה.
יובהר שמדריך זה נועד לתת לכם הדרכה ראשונית וכללית בלבד, וכי חשוב מאד שתבצעו את העסקה תוך קבלת ליווי מקצועי של עו"ד שמתמחה ומנוסה בעסקאות מקרקעין. מדובר בליווי הכרחי, ואף קריטי להצלחת העסקה, ועל כן אסור לוותר עליו בשום פנים ואופן, וזאת גם כשמדובר בעסקה שעל פניו נראית לכם "קלה ופשוטה" לכאורה.
מצד שני, כדי להביא להצלחת העסקה, עליכם גם לשתף פעולה עם עוה"ד שמייצג אתכם בעסקה, ועל כן מדריך זה יכול לסייע לכם לא רק להבין את מהותו של תהליך עסקת המכר, אלא גם לשתף פעולה באופן מיטבי עם עוה"ד שייצג אתכם בעסקה, ובכך לקדם את סיכויי הצלחתה.
כעת ניגש לגופו של עניין.
ככלל, מבחינת המוכר, תהליך עסקת מכר דירה מורכב מהשלבים הבאים:
להלן הסבר אודות כל אחד מהשלבים הללו.
לאחר שקיבלתם את ההחלטה העקרונית למכור את הדירה שברשותכם, עליכם לנקוט במספר צעדים כדי לקבוע את שווי הדירה ולפרסם אותה למכירה, וזאת כמפורט להלן.
יש לקבוע את שווי הדירה לפי שווי השוק הריאלי שלה. לשם כך ניתן להיעזר במספר מקורות מידע, כגון מתווכי מקרקעין; שמאי מקרקעין; שכנים שמכרו דירות דומות סמוך לדירתכם בתקופה האחרונה; ומערכת "מידע נדל"ן" באתר האינטרנט של רשות המסים, שמאפשרת לקבל מידע על עסקאות למכר זכויות מקרקעין שבוצעו ברחבי הארץ עד 3 שנים אחורה, לפי פילוחים שונים.
יש להוציא מסמך עדכני שמעיד על אופן רישום הזכויות שלכם בדירה (בעלות או חכירה), על מנת לוודא שהוא תקין, ללא טעויות כלשהן, לרבות טעויות סופר. ככל שיתגלו טעויות כלשהן במסמך רישום הזכויות שלכם בדירה, יש לפעול לאלתר לתיקונן באמצעות עו"ד.
קחו גם בחשבון שכאשר מפרסמים את הדירה למכירה, מקובל שעל המוכר להמציא לקונים הפוטנציאליים את מסמך רישום הזכויות של הדירה, כך שכדאי בכל מקרה להצטייד בו מבעוד מועד.
אופן הפקת מסמך רישום הזכויות של הדירה תלוי במיקום רישום הדירה:
קיימות כל מיני זכויות של צדדים שלישיים שיכולות לרבוץ על הדירה ולהוות עקב כך מכשול מפני מכירתה, כגון עיקולים, הערות אזהרה, הערה על אי התאמה להיתר בניה, צווי בית משפט, צווי הריסה בגין חריגות בניה, וכדומה. לפיכך, בעת בדיקת נסח המקרקעין/אישור הזכויות של הדירה, יש לברר גם האם ישנו רישום של זכויות צד שלישי על הדירה. ככל שיש כזה, יש כמובן לפעול גם להסרתן באופן מיידי באמצעות עוה"ד.
עם זאת, קיימות גם זכויות צד שלישי שאינן מהוות בהכרח מכשול מפני עשיית העסקה, כגון משכנתא או שכירות, וזאת כפי שיוסבר להלן.
אם רובצת על הדירה שלכם משכנתא להבטחת הלוואה שנטלתם מבנק לצורך רכישתה, מקובל בדרך כלל לערוך את העסקה באופן לפיו תשלום התמורה השני ישמש לסילוק יתרת ההלוואה שמובטחת במשכנתא, ואילו תשלום התמורה הבא ישולם רק כנגד המצאת מסמכי סילוק רישום המשכנתא.
לשם כך יש לקבוע בחוזה המכר שהתשלום השני ישולם ישירות לבנק (ולא למוכרים), וזאת כנגד "מכתב כוונות" שיופק על ידי הבנק ויציג את סכום יתרת ההלוואה שתיוותר לסילוק באותו מועד. כדי להיערך לכך, יש להזמין מהבנק כבר בתחילת המו"מ דו"ח אישור יתרות לסילוק משכנתא, אשר יציג את יתרת סילוק המשכנתא ועמלת פרעון מוקדם שלה.
בנוסף, מומלץ לשקול האם אולי עדיף לכם לגרור את המשכנתא לנכס אחר (כגון דירה אחרת שרכשתם במקביל לדירה שאתם מוכרים), מאשר לסלק אותה בפירעון מוקדם.
אם הדירה שאתם מעוניינים למכור הינה דירה שלא אתם גרים בה, אלא המדובר בדירה שהשכרתם לשוכרים, יש לבדוק את הסכם השכירות כדי לבחון מהו המועד החוזי של סיום תקופת השכירות, האם וכיצד ניתן להקדים אותו (ככל שיש צורך בכך), והאם יש בו סעיף שמתיר לכם להיכנס לדירה לפני סיום תקופת השכירות כדי להציג אותה לקונים פוטנציאליים (בכפוף לתיאום מראש עם השוכרים, כמובן).
מדובר בסוגיה קריטית שחשוב מאד להסדיר אותה היטב ומראש, וזאת מהסיבות הבאות.
אחד האלמנטים החשובים שיש לבדוק כששוקלים למכור דירה עוסק כמובן במסים שיכולים לחול על מי שמוכר את הדירה: מס שבח והיטל השבחה.
למרות שמדובר במסים בעלי שמות דומים, מדובר בפועל במסים שונים:
מס שבח הינו מס ממשלתי, שנגבה על הרווח נטו שמופק בעת מכירת נכס מקרקעין, וזאת בשווי של 25% מהשבח.
היטל השבחה הינו מס מוניציפאלי, שנגבה בשל עליית שווי נכס מקרקעין (בין היתר) בעקבות אישור תב"ע – תוכנית בניין עיר (למשל, תוכנית שהשביחה את שווי הדירה בשל מתן זכויות בנייה), וזאת בשווי של 50% מההשבחה.
לפיכך, לגבי מס השבח, יש לבדוק תחילה האם הוא על הדירה שאתם רוצים למכור (קרי, האם היא נמכרת ברווח), באמצעות הסימולטור לחישוב מס שבח של רשות המסים. ככל שאכן חל מס שבח על הדירה, יש לבדוק האם אתם אולי זכאים לפטור כלשהו ממנו, ובהתאם לכך, לבצע תכנון מס מתאים. לדוגמא, ניתן לקבל פטור מלא ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה בתמורה לסך של עד 4.5 מליון ₪, או בגין מכירת דירה ישנה תוך 18 חודשים ממועד רכישת דירה חדשה במקומה, או בגין מכירת דירה שהתקבלה בירושה, ועוד.
גם לגבי היטל ההשבחה יש לבדוק האם הוא חל על הדירה, ואם כן, האם אתם אולי זכאים לפטור כלשהו גם ממנו. ניתן לבדוק את תחולת היטל ההשבחה במחלקת ההנדסה ו/או בוועדה המקומית לתכנון ובניה של הרשות המוניציפאלית שבה נמצאת הדירה.
בהקשר זה יש גם להיות מודע לכך שמקובל לקבוע בהסכמי המכר שהיטל השבחה שחל על מכר הדירה בשל תב"ע שאושרה עד למועד חתימת ההסכם, ישולם על ידי המוכר, ואם הוא חל בשל תב"ע שאושרה לאחר מועד זה, הוא ישולם על ידי הקונה. אולם, מבחינת החוק, היטל ההשבחה חל רק על המוכר, ועל כן את הועדה המקומית לתכנון ובניה "לא מעניין" מה נקבע בהסכם המכר, והיא רשאית לגבות את היטל ההשבחה מהמוכר, גם כשההסכם קובע שהוא ישולם על ידי הקונה.
ראו גם את מאמריי בנושאים:
לאחר שסיימתם לערוך את כל הבירורים שלעיל, אפשר כבר להעמיד את הדירה למכירה ולפרסם אותה בקרב הציבור הרחב. את הפירסום ניתן לעשות באופן עצמאי (באתרי נדל"ן באינטרנט, רשתות חברתיות, עיתונים, וכיו"ב) או באמצעות פניה למתווכי מקרקעין.
נניח שמצאתם קונה, ניהלתם עמו מו"מ לגבי מחיר התמורה, והגעתם עמו להסכמה עקרונית להתקשרות בעסקת מכר, מלווה בלחיצת ידיים. בשלב זה מתעוררת לא פעם השאלה האם כדאי באותו מעמד לעגן את אותה הסכמה עקרונית בעל פה גם בכתב, באמצעות מסמך זיכרון דברים, וזאת בשל החשש של מי מהצדדים שמא הצד השני "יברח" בדיעבד, ולא יחתום עמו על חוזה מחייב.
ובכן, ככלל התשובה לכך היא שלילית.
רבים סבורים בטעות שזכרון דברים הינו מסמך שמשמש כמעין הצהרת כוונות ראשונית בלבד, להבדיל מחוזה מחייב. אולם, חשוב להבין שבית המשפט יכול לראות גם בזיכרון דברים כהסכם מחייב לכל דבר ועניין, גם אם הוא איננו מפורט כמו הסכם כולל, ואף אם הוא נושא את הכותרת "זיכרון דברים", וזאת ככל שהוא יתרשם שהוא עונה על שני התנאים הבסיסיים שנדרשים לכריתת חוזה: גמירות דעת ומסויימות.
גמירות דעת הינה כוונה לבצע את העסקה ולהתקשר בהסכם מחייב, ומסויימות הינה ציון הפרטים המרכזיים שחיוניים לעיסקה, כגון שמות הצדדים, פרטי הנכס, תמורה, ומועד מסירת החזקה.
ככל שבית המשפט יתרשם שאכן המדובר בחוזה מחייב, אזי ניתן יהיה לאכוף את זיכרון הדברים על הצד שאינו מעוניין בו; הקונה יוכל לרשום הערת אזהרה לטובתו על זכויות המוכר בדירה בטאבו מכח זכרון הדברים בלבד; ועל הצדדים יהיה לדווח על העסקה לרשויות מיסוי מקרקעין תוך 30 יום ממועד חתימת זכרון הדברים, ולא ממועד חתימת ההסכם הכולל, ככל שייערך כזה לאחר מכן בין הצדדים.
כדי להימנע מהסיכונים המיותרים הללו, מומלץ שלא לחתום על זיכרון דברים, או לכל הפחות, לסייג אותו באמצעות התנאים הבאים:
מעוניינים בייעוץ משפטי למכירת הדירה? השאירו פניה באתר:
או התקשרו: 054-9433560
לאחר שמצאתם בשעה טובה ומוצלחת קונה לרכישת הדירה, וסיכמתם עמו את ההסכמה העקרונית לבצע את עסקת המכר וכמובן סכום התמורה, מגיע שלב ניהול המו"מ בין הצדדים לצורך עריכת חוזה המכר.
מו"מ זה מתנהל בין הצדדים ובין עוה"ד שמייצגים כל אחד מהם, אם כי לעתים הצדדים יכולים להסכים ששניהם ייוצגו על ידי אותו עו"ד.
הסכם המכר הינו הסכם עתיר סעיפים ופרטים, שמפאת קוצר היריעה לא נפרט את כולם כאן, כי אם רק את המרכזיים שבהם.
מדובר בסעיפים שעוסקים בזכות הקונה לערוך בדיקות מקדמיות לגבי מצבה המשפטי (בטאבו), התכנוני (במחלקת ההנדסה של הרשות המקומית), והפיזי של הדירה, מול חובת המוכר ליידע אותו על פגמים שידועים לו בעניין זה.
חשוב להיות מודע לכך שבפסיקה נקבע כי האחריות במקרה של התגלות אי התאמה בין מצב הדירה בפועל לבין מצב שהוצהר עליו על ידי המוכר, בגין פגם שהיה ידוע למוכר ולא גולה על ידו לקונה, מוטלת על המוכר, וזאת גם אם הקונה התרשל ולא ביצע את הבדיקות לגבי הדירה, למרות שהוא יכול היה לבצען, ואף אם הוא הצהיר במסגרת ההסכם שהוא ביצע אותן. לפיכך, יש להקפיד על חובת גילוי מלאה של המוכר לגבי כל פגם שידוע לו על הדירה.
עוד בנושאים אלו, אני ממליצה לכם לקרוא את מאמרי בנושא אחריות המוכר בעסקת מקרקעין
מקובל לחלק את תשלומי התמורה לתשלום מקדמה, תשלומי ביניים, ותשלום יתרת התמורה.
תשלום המקדמה משולם במעמד חתימת החוזה, בדרך כלל בגובה של כ-10% עד 20% מסכום התמורה, באמצעות צ'ק בנקאי. הצ'ק הבנקאי יוחזק בנאמנות על ידי ב"כ המוכרים במשך כ-3 ימי עסקים, לצורך רישום הערת אזהרה לטובת הקונים לאחר חתימת החוזה, ורק לאחר מכן הוא יימסר למוכרים.
תשלומי הביניים (אחד או יותר) ישולמו לפי התאריכים שנקובים בחוזה, והם יכולים להיות משולמים גם בצ'ק רגיל, אם כי מומלץ לקבוע שגם הם יבוצעו בצ'ק בנקאי.
תשלום יתרת התמורה יבוצע אף הוא בצ'ק בנקאי, כנגד מסירת החזקה הפיזית בדירה ומסמכי רישום העברת הזכויות בדירה על שם הקונה בטאבו או בכל מרשם אחר (ברשות מקרקעי ישראל או החברה המשכנת).
כאמור, מסירת החזקה הפיזית בדירה ומסמכי רישום העברת הזכויות בדירה על שם הקונה אמורה להתבצע כנגד קבלת יתרת התמורה.
לגבי מסירת החזקה, מקובל לקבוע שהדירה תימסר לקונים כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ (למעט חפצים מסויימים שהוסכם עליהם שהם יושארו בדירה, כגון מזגנים, ארונות מטבח, ארונות מקלחת, וכיו"ב), וכשהיא במצב תקין, כאשר כל מתקניה ו/או מערכותיה פועלים ועובדים כסדרם, וכשם שהייתה במועד חתימת החוזה למעט בלאי סביר הנובע משימוש רגיל.
מסמכי העברת הזכויות כוללים בעיקרם את המסמכים הבאים:
מקובל לקבוע שסעיפים מסויימים, כגון הצהרות הצדדים, סעיפי תשלום התמורה, מסירת החזקה ומסמכי העברת הזכויות, ועוד, מהווים תנאים יסודיים של ההסכם, כך שהפרתם תהווה הפרה יסודית של ההסכם, שמזכה את הצד הניפר בקבלת פיצוי מוסכם (בגובה 10% משווי התמורה) וסעדים נוספים לפי כל דין.
כך למשל ניתן לקבוע שאיחור של שבוע במסירת החזקה ומסמכי העברת הזכויות או בביצוע תשלומי התמורה לא יהווה הפרה כלל, אולם איחור של שבועיים יהווה הפרה יסודית, שמזכה בפיצוי מוסכם כאמור.
למעמד חתימת חוזה המכר רצוי מאד להגיע רק לאחר שהצדדים סיימו לחלוטין את המו"מ על הסכם המכר והגיעו לנוסחו הסופי, ולא להותיר שאלות פתוחות שיוכרעו בו, אם בכלל.
במסגרת מעמד זה, על הצדדים לחתום על חוזה המכר ועל שורה של מסמכים נוספים. מסמכים אלו כוללים בעיקרם את מסמכי הבקשה לרישום הערת אזהרה לטובת הקונה על ביצוע העיסקה, שטר המכר/העברת חכירה, יפוי הכח מטעם המוכר, ויפוי הכח מטעם הקונה. שלושת המסמכים האחרונים יוחזקו בידיו הנאמנות של ב"כ המוכר, ויועברו לקונה כנגד קבלת יתרת התמורה, כפי שהוסבר לעיל.
בנוסף, כל אחד מהצדדים יתבקש על ידי בא כוחו לחתום גם על "טופס הכרת הלקוח", לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (טופס זה נשמר בידיו של בא כוחו של כל צד).
לאחר מכן, על הקונים למסור את תשלום המקדמה על חשבון התמורה בצ'ק בנקאי לידיו הנאמנות של ב"כ המוכר, שימסור אותו למוכר רק לאחר 3-2 ימי עסקים, לצורך רישום הערת האזהרה לטובת הקונה, כפי שהוסבר לעיל.
לאחר חתימת חוזה המכר, יש לדווח עליו לרשויות מיסוי מקרקעין תוך 30 יום ממועד עריכת העסקה, וזאת לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין.
כיום (רוב) עוה"ד שמייצגים בעסקאות מקרקעין חייבים לבצע את הדיווח באופן מקוון (באינטרנט), באמצעות "מערכת מייצגים במיסוי מקרקעין".
הדיווח על חוזה המכר נועד להסדיר את תשלום מס שבח על ידי המוכר ותשלום ומס הרכישה על ידי הקונה (או קבלת פטור מתשלומים אלו), לצורך קבלת אישורי מס שבח ומס רכישה לטאבו.
אישור מס שבח לטאבו מהווה כאמור את אחד ממסמכי העברת הזכויות שעל המוכר להעביר לקונה. אי המצאת אישור זה בכלל מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ועילה לביטול ההסכם ותשלום פיצוי מוסכם לקונה, ואילו אי המצאתו במועד תשלום יתרת התמורה, תיאלץ להפקיד חלק ממנה בידיו הנאמנות של ב"כ המוכר עד להמצאת האישור לקונה, ועל כן רצוי לבצע את הדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין בהקדם האפשרי לאחר חתימת חוזה המכר.
לשם כך, על המוכר להגיש טופס דיווח לרשויות מיסוי המקרקעין, שנושא את הכותרת "הצהרת מוכר על מכירת דירת מגורים" (ומכונה "טופס מש"ח") + "הצהרה על נכונות הפרטים בהצהרה מקוונת" (שמכונה "טופס חתימות מקוצר").
יש לשים לב שכאשר המוכר מבקש לקבל פטור ממס שבח, עליו להגיש טופס מש"ח מס' 7000 + טופס חתימות מקוצר מס' 7005; ואילו כאשר המוכר לא מבקש לקבל פטור ממס שבח, עליו להגיש טופס מש"ח מס' 7002 + טופס חתימות מקוצר מס' 7009.
במסגרת טופס המש"ח, יש לציין את פרטי הצדדים, פרטי הדירה הנמכרת, סכום התמורה, שומת המס עצמית, ופרטים לגבי הזכאות לפטור הספציפי ממס שבח, ככל שמבוקש כזה.
לטופס המש"ח יש לצרף צירוף הסכם המכר, נסח מקרקעין/אישור זכויות, וכל מסמך רלוונטי לבקשת הפטור ממס שבח. לדוגמא, אם מבוקש פטור מס שבח בגין מכר דירה שהתקבלה בירושה, יש לצרף צו ירושה או צו קיום צוואה שמעידים על הורשת הדירה.
תוך 20 יום ממועד הדיווח, תישלח למוכר הודעת שומת מס שבח בדבר מתן פטור ממס שבח או חיוב בתשלום מס שבח לפי השומה העצמית בצירוף שובר, שאותו יש לשלם תוך 60 יום ממועד חתימת החוזה. אם השומה של רשויות מיסוי מקרקעין תהיה גבוהה מהשומה העצמית, יש לשלם את ההפרש תוך 30 יום נוספים.
איחור בהגשת הדיווח ו/או בתשלום מס השבח, כרוכים בתשלום קנסות גבוהים, ועל כן חשוב לעקוב אחר המועדים הללו ולבצע אתת הדיווח והתשלום במועד.
לאחר חתימת הסכם המכר וביצוע הדיווח עליו לרשויות מיסוי מקרקעין, יש להמשיך בביצוע ההסכם לפי הוראותיו.
החובה העיקרית של הקונים בשלב זה הינה ביצוע תשלומי התמורה במלואם ובמועדם לפי החוזה, בעוד החובה העיקרית של המוכר הינה להבטיח את מסירת החזקה הפיזית ומסמכי העברת הזכויות לידי הקונה במועד תשלום יתרת התמורה, ובעיקר את אישור מס שבח לטאבו, שלגביו כבר הוסבר לעיל, ואישור העיריה לטאבו, שלגביו יוסבר להלן.
אישור העיריה לטאבו הינו אישור מטעם העיריה (או כל רשות מוניציפאלית אחרת) שהדירה נמצאת בתחום השיפוט שלה, בדבר היעדר חובות בגין מים וארנונה, והיעדר חוב/חבות בגין היטל השבחה, ועליו להיות בתוקף עד לפחות מועד המסירה.
לשם קבלת אישור זה, יש לפנות לעיריה ולהגיש בקשה לקבלתו, וזאת באופן פיזי או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של העיריה. יש לצרף לבקשה מסמכים שונים לפי דרישת העירה הספציפית, אם כי אלו כוללים בדרך כלל צילום חוזה המכר, צילום נסח מקרקעין/אישור זכויות בתוקף עד חצי שנה אחורה, צילום תעודות הזהות + ספחים של שני הצדדים, וקריאת מד מים עדכנית.
רצוי להגיש את הבקשה לעיריה מבעוד מועד, ולא להשאיר אותה "לרגע האחרון", כדי להספיק לקבל את האישור עד למועד תשלום יתרת התמורה. לשם כך כדאי גם לברר מראש כמה זמן לוקח באותה עיריה ספציפית להנפיק האישור מטעמה.
במועד מסירת החזקה הפיזית, על המוכרים להיפגש עם הקונים בדירה, ולמסור להם את מפתחות הדירה ומסמכי רישום הזכויות, כנגד קבלת יתרת התמורה בצ'ק בנקאי.
חלק ממסמכי העברת הזכויות – שטר המכר/העברת החכירה, יפוי הכח מטעם המוכר, ויפוי כח מטעם הקונה – הופקדו כאמור בידיו הנאמנות של ב"כ המוכר במועד חתימת ההסכם, כך שלא אמורה להיות בעיה למוכר להמציא אותם לקונה במועד תשלום יתרת התמורה.
עיקר האחריות בנושא זה הינה, איפוא, לגבי המצאת אישורי המסים לטאבו, קרי, אישור מס שבח ואישור העיריה, ועל כן חשוב כאמור להשתדל ולעשות את כל אשר ניתן כדי לקבלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר ממועד תשלום יתרת התמורה.
ככל שאחד מאישורי המס הללו לא יומצא עד למועד תשלום התמורה, יש להפקיד בידי ב"כ המוכר סכום מסויים מתוך יתרת התמורה, שמהווה הערכה של גובה התשלום שיש לשלמו לצורך קבלת אישור זה, עד לקבלת האישור. רק לאחר קבלת האישור ומסירתו לקונה, ניתן יהיה להעביר את סכום הפיקדון לידי המוכר.
עוד מומלץ שהצדדים יחתמו במועד מסירת החזקה הפיזית על "פרוטוקול מסירה", לפיו המוכרים מאשרים שהם קיבלו מהקונים את מלוא התמורה עבור הדירה באמצעות קבלת תשלום יתרת התמורה באותו מעמד, ואילו הקונים מאשרים שהם קיבלו מהמוכרים את החזקה הפיזית בדירה ומסמכי העברת הזכויות.
בנוסף, על הצדדים לבצע קריאת מונים (חשמל, מים, וגז), ולהסדיר את העברת רישום חשבונות הארנונה, מים, חשמל, וגז משם המוכרים לשם הקונים בעיריה, חברת החשמל, וספק הגז.
ולסיום, יש להקפיד ולוודא שב"כ הקונים אכן ביצע בפועל את רישום העברת הזכויות בדירה משם המוכרים לשם הקונים בטאבו או בכל מרשם אחר, כגון המרשם ברשות מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת.
לשם כך מומלץ לכלול בחוזה המכר סעיף לפיו הקונים מתחייבים לדאוג באמצעות בא כוחם לרישום העברת הזכויות על שמם תוך זמן קצוב ממועד תשלום יתרת התמורה וקבלת מסמכי העברת הזכויות, ולהמציא לב"כ המוכרים נסח טאבו/אישור זכויות שמעיד על העברת הזכויות, כמו גם על גמר העסקה כולה.
בכתיבת מדריך מכירת דירה זה, הקפדתי לפרט ככל הניתן על כל שלב ושלב. עם זאת, ראוי שאציין כי על אף הפירוט הנרחב, הרי שהוא איננו יכול להוות חלופה להתייעצות פרטנית בעבור הנכס שלכם.
שמי עו"ד מיטל אוטמזגין, בעלת משרד עו"ד מקרקעין בבאר שבע, מלווה עסקאות רכש ומכר לדירות ובתים.
בכל שאלה והתייעצות עם עו"ד מכירת דירה, אני מזמינה אתכם להשאיר לי פנייה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור עמי קשר טלפוני. יחד, נבחן כיצד אוכל ללוותכם ולהבטיח לכם עסקת מכר בריאה ונכונה.
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
