העברת זכויות בדירה בין בני זוג

כאשר מדובר בהעברת זכויות בין בני זוג לפי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, יחול סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, שקובע כך: 

"העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם, ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד במקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה."

כדי לפשט את הנוסח המסובך והמורכב של סעיף 4א לחוק, נאמר שהוא קובע שהעברת זכויות לפי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין איננה נחשבת כמכירה לעניין החוק. המשמעות של קביעה זו היא שאין צורך לדווח לרשויות מיסוי מקרקעין על העברת זכויות בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין, וממילא שני הזוג לא יחובו בתשלום מסים לפי חוק מיסוי מקרקעין. כלומר, בן הזוג המעביר יהיה פטור לחלוטין ממס שבח, ואילו בן הזוג המקבל יהיה פטור לחלוטין ממס רכישה. 

עם זאת, יודגש כי למעשה, תשלום המסים איננו מתבטל לגמרי, אלא הוא רק נדחה למועד שבו בן הזוג שקיבל את הזכויות בדירה ימכור אותה. במקרה כזה הוא ייאלץ לשלם את מס השבח כאילו שהמכירה בוצעה על ידי בן הזוג המעביר, כלומר, באופן שלוקח בחשבון את יום הרכישה ושווי הרכישה ע"י בן הזוג המעביר, אא"כ בן הזוג המקבל יהיה זכאי לפטור כלשהו אחר ממס שבח לפי החוק.  

עוד יש לשים לב שמדובר בהעברה לפי "פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין", להבדיל מ-"פסק דין לגירושין", כפי שקבע סעיף זה בעבר, לפני תיקונו בשנת 2005. 

רשות המסים הבהירה במסגרת הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2006, שלצורך תחולת סעיף 4א לחוק, אין צורך במתן פסק דין לגירושין, כלומר, פסק דין למתן גט שניתן על ידי בית הדין הרבני, אלא המדובר בפסק דין שניתן בתביעת חלוקת רכוש משותף, או פסק דין שמאשר הסכם גירושין או הסכם חלוקת ממון, אשר ניתן על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, ונותן להם תוקף של פסק דין לפי חוק יחסי ממון, וזאת גם אם טרם ניתן גט או טרם הסתיימו יתר הליכי הגירושין, כגון הליכי המזונות ומשמורת הילדים. 

בנוסף, סעיף זה לא חל רק על בני זוג שהתחתנו פורמאלית לפני שהם נפרדו, אלא גם על בני זוג שהיו ידועים בציבור (כלומר, קיימו חיי משפחה וניהלו משק בית משותף), ואף על ידועים בציבור בני אותו מין, ובלבד שיש להם הסכם פרידה שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני המשפחה.