מהי ירושה על פי דין?

לחוקי הירושה תפקיד רב משמעות בקביעת אופן חלוקת נכסי הנפטר. חוקים אלה אינם בהכרח חופפים או זהים בין מדינה למדינה והם משקפים, בין יתר הדברים, את נקודות המבט התרבותיות והמשפטיות הייחודיות של כל תחום שיפוט בהתאם למדינה ולזמן בה נחקקו.

במדינת ישראל, לה מערכת משפט המושפעת הן מהמשפט העברי והן מהמשפט האזרחי המקובל, קיימים חוקים ייחודיים אופייניים לה – להסדרת הירושה. חוקים אלה מבוססים על חוק הירושה, שנחקק בשנת 1965, והוא המתווה את אופן חלוקת הנכסים בין היורשים. אך, כפי שציינו, מערכת המשפט הישראלית מושפעת גם מן המשפט העברי ולא רק מן המשפט האזרחי. על כן, מכירה המדינה עבור קהילות מסוימות בתוכה, בחוקי הדת המסדירים את חלוקת הנכסים שבין חברי הקהילה ובני המשפחה, תוך שימור עקרונות שונים של כל דת. (לדוגמא חוקי השריעה המוסלמים, או ההלכה היהודית) – עקרונות אלו קובעים את סדר העדיפות בין היורשים בעת חלוקת העיזבון.

ירושה על פי דין

ירושה על פי דין היא הדרך בה יורשים את נכסי עזבון המנוח לאחר פטירתו, במקרים בהם אין בנמצא צוואה בת תוקף. דיני "ירושה על פי דין" מפורטים בפרק השני ל-חוק הירושה. (עמוד 7)

על פי חוק הירושה האמור, קביעת הירושה תלויה בשאלה האם הותיר הנפטר אחריו צוואה תקפה או לא. צוואה תקפה – מחייבת שבעת עריכתה לא היה המוריש קטין, פסול דין, או מי שיש לו אפוטרופוס וזאת מאחר וחייב המוריש להיות בעל יכולת להבין, בעת כתיבת הצוואה, את משמעותה, השפעתה והיקפה עליו ועל הסובבים אותו. אם אין ביכולתו להבין את כל אלה, הרי שעל פי החוק, אינו כשיר לערוך אותה מלכתחילה.

היסוד המשפטי של חוקי הירושה נסמך בעיקרו וברוב משקלו – על המשפט האזרחי, המסדיר את חלוקת הנכסים בין היורשים. חוק הירושה משנת 1965 הוא החקיקה המסדירה את ענייני הירושה בישראל ובהיותו תחת מסגרת המשפט האזרחי, מבטיח אחידות ושוויון בחלוקת עיזבונות, ללא קשר לשיוך דתי.

המשפט הישראלי מכיר בשני סוגי יורשים: יורשים חוקיים/משפטיים כלומר ירושה על פי דין, ויורשים על פי צוואה.

יורשים משפטיים - הם היורשים על פי דין

הם נקבעים על פי מערכת היחסים שהייתה בין הנפטר המוריש ליורש הפוטנציאלי. על פי חוק הירושה ישנם ארבעה מינים עיקריים של יורשים חוקיים:

  • בן/בת הזוג – שנותר בחיים, זכאי/ת לחלק מעיזבון המנוח, (בכפוף להיותם של הורים או ילדים)
  • ילדים – נחשבים ליורשים חוקיים וזכאים לחלק בעיזבון. כשחלוקת העיזבון תשתנה בהתאם למספרם.
  • הורים – במקרה ולמנוח אין בן/בת זוג או ילדים, הופכים הוריהם ליורשיהם החוקיים.
  • אחים -: בהיעדר בן/בת זוג, ילדים או הורים, הופכים אחיו של המנוח ליורשיהם החוקיים.

לסיכום

מטרת דיני הירושה בישראל היא הבטחת חלוקה הוגנת של נכסי הנפטר המוריש בין יורשיו החוקיים, תוך כיבוד רצון המוריש. הם אמנם מספקים מסגרת טובה לטיפול בענייני ירושה וחלוקת העיזבון בצורה ההוגנת ביותר, אך אין ספק כי הדרך הנוחה ביותר לחלוקת נכסי המוריש היא על פי צוואה.

אם אתם שוקלים לערוך צוואה, אנחנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מקצועי על מנת שתוכלו להבטיח את עתיד נכסיכם ועתידם של היקרים לכם בצורה המאורגנת והנכונה ביותר על פי דעתכם ורצונותיכם.

סיכום דבר

התוכן עשוי לעניין אדם נוסף? ניתן לשתפו באמצעות:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp
מיטל אוטמזגין

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: