עורך דין התחדשות עירונית

עורך דין התחדשות עירונית

תוכן עניינים

המונח "התחדשות עירונית" הינו שם כללי לתהליכים לשיפור, שדרוג, וחידוש מתחמי מגורים ותיקים ומיושנים, באמצעות חיזוק ומיגון מבני המגורים ושדרוג התשתיות והשטחים הציבוריים. 

מהם מסלולי ההתחדשות העירונית?

קיימים מספר מסלולים להתחדשות עירונית, שגם מתעדכנים מעת לעת. כך, למשל, אחד המסלולים המרכזיים להתחדשות עירונית שהתקיימו בעבר, היה פרוייקט שיקום השכונות, עליו הוכרז בשנת 1977.  בעשור שלפני כן נחקק חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ"ה-1965, לפיו הוקמה הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום, שגם קיבלה סמכויות לפנות שכונות עוני בכפייה, ללא הסכמת תושביהן. אולם, הרשות נכשלה במשימתה ופורקה בשנת 1975.

כיום המסלולים להתחדשות עירונית כוללים בעיקרם את הפרוייקטים הבאים:

(א) תמ"א 38.1 (חיזוק והרחבה של בניין בודד)

תמ"א 38 הינה תוכנית המיתאר הארצית לחיזוק התשתיות של מבנים קיימים מפני הסיכון של רעידות אדמה, אשר אושרה בשנת 2005, וחלה על בניינים שנבנו לפני 1.1.1980 (המבנים שנבנו בארץ לאחר שנה זו כבר מחוייבים להיבנות לפי התקן הישראלי לעמידות מפני רעידות אדמה, ת"י 413). 

כדי לעודד את ביצוע חיזוק הבניינים הישנים לפי תוכנית זו, התוכנית גם מעניקה לבעלי הדירות בבניין תוספת זכויות בנייה והטבות מס, וזאת הן לצורך הרחבת ושיפוץ הבניין והדירות הקיימות של הבעלים (למשל, באמצעות בניית תוספת ממ"ד ומרפסת שמש של הדירות הקיימות; שיפוץ הלובי, שיפוץ מקומות החניה, ותוספת מעלית לבניין כולו), והן לצורך בניית דירות חדשות בקומות מעל גג הבניין, כאשר התמורה עבור מכירתן נועדה לממן את עלות חיזוק המבנה והגדלתו. 

ביצוע הפרוייקט נעשה לרוב על ידי יזם/קבלן חיצוני, באופן לפיו הבעלים הקיימים מקבלים דירות מורחבות ומשופצות, בעוד היזם מקבל את הדירות החדשות שנבנו על גג הבניין, ומוכר אותן כדי לממן את עלות חיזוק הבניין הישן והרחבתו. 

(ב) תמ"א 38.2 (הריסה ובניה מחדש של בניין בודד)

תמ"א 38.2 הינה תוכנית שאושרה בשנת 2010, ומיועדת למקרים שבהם עדיף מבחינה כלכלית והנדסית להרוס את הבניין הישן ולבנותו מחדש לפי תקן העמידות מפני רעידות אדמה, מאשר לחזק אותו כדי שיעמוד בתקן זה. 

לפי מסלול זה, הדיירים מקבלים דירה בבניין החדש, לרוב בגודל מורחב, ובתוספת חניה ומחסן (במילים אחרות, מדובר למעשה בעסקת קומבינציה). 

(ג) פינוי-בינוי (הריסה ובניה מחדש של מתחם מגורים שלם)

פרוייקט פינוי-בינוי דומה במהותו לתמ"א 38.2 בכך שאף הוא עוסק בהריסה ובניה מחדש, אולם בעוד תמ"א 38.2 עוסקת בהריסה ובניה מחדש של בניין בודד שאינו עומד בתקן להגנה מפני רעידות אדמה, פרוייקט פינוי-בינוי עוסק בהריסה ובנייה מחדש של מתחם שלם של מקבץ מבני מגורים שאינו עומד בתקן זה, ולעיתים אף של שכונה שלמה, תוך שדרוג והרחבה של המרחבים הציבוריים, הוספת מבני ציבור, ומוסדות קהילתיים. 

גם לפי מסלול זה, הדיירים מקבלים דירה בבניין החדש, לרוב בגודל מורחב, בתוספת חניה ומחסן, אם כי הם מקבלים גם  שדרוג של המרחבים הציבוריים. 

מעוניינים להתייעץ עם עורך דין התחדשות עירונית? השאירו פניה:

או התקשרו: 054-9433560

מיהם הגורמים השותפים בפרויקטים של ההתחדשות העירונית?

פרויקט התחדשות עירונית דורש שיתוף פעולה של מספר גורמים שונים, שכוללים בעיקרם את היזמים, הרשויות המקומיות, והדיירים.

(א) היזמים/קבלנים פרטיים

היזמים/קבלנים פרטיים הם אלו שלמעשה מוציאים לפועל, הלכה למעשה, את פרוייקט ההתחדשות העירונית, כשבמקרים רבים הם גם אלו שלמעשה יוזמים את הפרוייקט ומציעים אותו לדיירי הבניין הקיים. עלות הבניה של הפרוייקט ע"י היזמים ממומנת כאמור באמצעות מכירת הדירות החדשות של הפרוייקט, וממנה גם נגזר הרווח שלהם. 

לשם מימוש הפרוייקט, היזמים טורחים לחפש ולאתר את מיקום הפרוייקט, להכין את תוכנית הבנייה ומסלולי המיסוי, לקבל את הסכמת הדיירים, לטפל בהשגת היתרי הבנייה מול הרשויות המקומיות, וכמובן לבצע את הבנייה בשטח. 

(ב) הרשויות המקומיות

שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הוא כמובן גם קריטי להצלחת הפרוייקט, מאחר שהן אלה שאמורות להנפיק את היתרי הבניה לפרוייקט, כמו גם לספק לפרויקט את התשתיות הנדרשות כגון חשמל, ביוב, מים, ועוד.

(ג) בעלי הדירות/הדיירים

לבסוף, חיוני כמובן לקבל את הסכמתם של בעלי הדירות בבניין המשותף שבו הפרוייקט אמור להתבצע. ככל שהדיירים מגובשים, מאוחדים, ומאורגנים יותר, כך גם גדלים סיכויי הפרוייקט להתקדם ולהתבצע בפועל, ולהיפך. 

הרוב הדרוש בפועל מקרב הדיירים משתנה לפי סוג הפרוייקט, וכן מתעדכן מעת לעת. 

נכון ליוני 2022, הרוב הדרוש הינו כדלקמן: 

  • תמ"א 38.1 (חיזוק והרחבה): לפי סעיף 5 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008, נדרשת הסכמה של כל (100%) בעלי הדירות לביצוע הפרוייקט, אולם די בהסכמה של 60% (2/3) מבעלי הדירות כדי שהמפקח על הבתים המשותפים ייאשר את ביצוע הפרוייקט, לפי תביעה שתוגש על ידי מי מהדיירים.
  • תמ"א 38.2 (הריסה ובנייה מחדש של בניין בודד): לפי סעיף 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008, נדרשת הסכמה של כל (100%) בעלי הדירות לביצוע הפרוייקט, אולם די בהסכמה של 80% (4/5) מבעלי הדירות כדי שהמפקח על הבתים המשותפים ייאשר את ביצוע הפרוייקט, לפי תביעה שתוגש על ידי מי מהדיירים.
  • פינוי-בינוי (הריסה ובנייה מחדש של מתחם שלם): דרושה הסכמה של כל (100%) בעלי הדירות לביצוע הפרוייקט. אולם, לפי סעיף 2 לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006, שחל על מתחם שהוכרז כמתחם פינוי-בינוי, אם התקבלה הסכמה של רוב מיוחס, קרי, 66% (2/3) מבין בעלי הדירות (כפי שעודכן באוקטובר 2021), וישנו בעל דירה שמתנגד לכך מטעמים בלתי סבירים או מתנה את מתן הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, אזי הרוב המיוחס של הדיירים רשאי להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם להם עקב אי ביצוע הפרוייקט, או לבקש מבית המשפט למנות עו"ד או רו"ח שיתקשר במסגרת הפרוייקט בשם בעל הדירה הסרבן. 

מינוי עוה"ד מטעם הדיירים בפרוייקט התחדשות עירונית

(א) למה צריך עורך דין התחדשות עירונית שייצג את הדיירים?

כשם שכל יזם מתחמש בעו"ד משלו לצורך הטיפול המשפטי בפרוייקט ההתחדשות העירונית וייצוג האינטרסים שלו, כך גם חשוב מאד שהדיירים ייעזרו בעו"ד מטעמם, שיידאג לאינטרסים שלהם (!)

תפקידיו של עוה"ד מטעם הדיירים הינם רבים ומגוונים. ככלל, עליו לייצג אותם בהסכמי ההתקשרות מול היזם, למקסם עבורם את התמורה במסגרת הפרוייקט, להגן עליהם מפני הסיכונים השונים, וכמובן גם לפקח ולעקוב אחר אופן ביצוע ההסכם בפועל. 

בנוסף, עליו גם להסביר לדיירים את המשמעות המשפטית של כל המסמכים שעליהם הם מתבקשים לחתום במהלך הפרוייקט, לדרוש מהיזם להעמיד בטחונות וערבויות להגנת האינטרסים של הדיירים במסגרת ההסכם שבינם ליזם, להחזיק יפויי כח מטעם היזם שמסמיכים אותו למחוק לפי הוראות ההסכם הערות אזהרה ומשכנתאות שיירשמו לטובת היזם על זכויות הדיירים, ועוד.

(ב) תשלום שכר הטרחה של עו"ד של הדיירים

בדרך כלל מקובל ששכר הטרחה של עוה"ד של הדיירים משולם על ידי היזם, מה שלכאורה יוצר ניגוד אינטרסים מובנה מבחינת עוה"ד. עם זאת, חשוב לזכור שחובת הנאמנות של עוה"ד מטעם הדיירים הינה אך ורק כלפי לקוחותיו, קרי, הדיירים, ולא כלפי היזם, שמשלם את שכר טרחתו, וזאת בהתאם לחובת הנאמנות שמוטלת עליו לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

בנוסף, חלים על עורך הדין גם הכללים הבאים, וזאת בהתאם להחלטה את 4/14 של  ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין: 

  1. אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים לייצג גם את היזם, וזאת לא לעניין העסקה עצמה ולא לעניין הרישום.
  2. אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים לכרות הסכם עצמאי עם היזם בו יוסדר שכר טרחתו. ההתקשרות חייבת להיות אך ורק הדיירים, כאשר אם יש התחייבות של היזם לשלם את ההוצאות, היא תהיה כלפי הדיירים בלבד, ובשום מקרה לא כלפי עורך הדין המייצג אותם. 
  3. אין מניעה לחשוף בפני היזם את שכר הטרחה של עורך הדין מטעם הדיירים, כפי שהוא סוכם בין עורך הדין לדיירים, אולם אסור לעורך הדין לנהל מו"מ עם היזם לגבי שכר טרחתו, וגם אסור לו לייצג את הדיירים במו"מ שבינם ליזם לגבי שכר טרחת עוה"ד.  כל דיון בשאלת שכר הטרחה יהיה אך ורק בין עורך הדין לבין הדיירים, והיזם לא יהיה מעורב בו.
  4. עורך הדין שמעוניין לייצג את הדיירים, חייב לבחון בכל מקרה לגופו האם קיים ניגוד עניינים כלשהו שעלול להשפיע על תפקודו. 

חשוב להסדיר את אופן תשלום שכר הטרחה של עורך דין התחדשות עירונית מטעם הדיירים באמצעות עריכת הסכם שכר טרחה בין הדיירים לעוה"ד, שיקבע את היקף שאר הטרחה והלו"ז לתשלומו מהיזם, ולוודא שפרטי הסכם זה יופיעו גם במסגרת ההסכם שבין הדיירים ליזם.

התייעצו עם משרדנו

ברוכים הבאים, שמי מיטל אוטמזגין עורכת דין למקרקעין בבאר שבע, מלווה עסקאות נדל"ן לרבות פרויקטים להתחדשות עירונית.

בכל שאלה והתייעצות עם עו"ד מקרקעין, באפשרותכם לכתוב לי בוואטסאפ, להשאיר לי פניה באתר או ליצור עמי קשר טלפוני ישיר.

התוכן עשוי לעזור לאדם שאתם מכירים? שתפו אותו:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp
מיטל אוטמזגין

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: