תאונת פגע וברח (Hit & Run) הינה הכינוי העממי שניתן לתאונה שבמהלכה נהג רכב שפגע באדם אחר נמלט ממקום התאונה.
מבחינה פורמאלית, עבירה זו מכונה "הפקרה אחרי פגיעה", כאמור בסעיף 64א לפקודת התעבורה, שהעונש עליה יכול להגיע אף ל-14 שנות מאסר (!)
סעיף 64א לפקודת התעבורה קובע את החובה הכללית שמוטלת על כל אדם שנהג ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה נפגע אדם בגופו, לעצור במקום התאונה כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה (בריחה לאחר תאונה שגרמה לפגיעה ברכוש, כגון פגיעה במכונית חונה, איננה עבירה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה, אולם היא מהווה עבירה לפי תקנה 145 לתקנות התעבורה).
יודגש כי חובת העצירה והושטת העזרה לנפגע מוטלת על כל נהג רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה נפגע אדם, וזאת ללא קשר לשאלת אשמתו של הנהג ואחריותו לגרימת התאונה ו/או לפגיעה בגוף. על הנהג לעצור בכל מקרה, בין אם הוא סבור שהוא עצמו אשם בתאונה, ובין אם לאו. עם זאת, מטבע הדברים, רוב הנהגים שמעורבים בעבירת הפקרה אחרי פגיעה הינם נהגים שגם גרמו לתאונת דרכים ולפגיעה בגוף.
עוד יודגש כי על הנהג לעצור במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר. לפיכך, עצירה במרחק גדול ממקום התאונה עדיין תיחשב כבריחה מהמקום. הבריחה ממקום התאונה איננה חייבת להתבצע באמצעות הרכב שבו נהג הנהג, אלא היא יכולה להתרחש תוך כדי זניחת הרכב והליכה ברגל או הימלטות בכל דרך אחרת ממקום התאונה.
תאונת פגע וברח עוסקת, איפוא, בסיטואציה מכעיסה ומקוממת ביותר, שבה נהג שגרם לפגיעה בגוף במסגרת תאונת דרכים, נמלט ממקום התאונה והפקיר את הנפגע, וזאת במקום לעצור, להושיט עזרה לנפגע ו/או להזעיק לעזרה את גופי ההצלה, וכמובן להחליף פרטים.
אין חולק שכל תאונת דרכים שגרמה לנפגעים בגוף הינה אירוע מצער, מכאיב, ומיותר, אולם גם אין חולק שכאשר מדובר בתאונה שבה הנהג הפוגע ברח ממקום התאונה, אזי המדובר באירוע קשה שבעתיים, וזאת במיוחד במקרים שבהם התאונה אירעה באופן לפיו רק הנפגע והנהג הנמלט היו עדים לה, כך שרק הנהג הפוגע יכול היה למעשה לסייע לנפגע מייד לאחר התאונה.
הדברים הללו אמורים במיוחד במצבים קשים שבהם חשוב להזעיק עזרה הכי מהר שאפשר, מאחר שכל דקה שחולפת ממועד התאונה הינה קריטית להצלת חיי הנפגע או למניעת הידרדרות מצבו. בריחתו של הנהג מזירת התאונה בנסיבות אלו, במקום להזעיק עזרה לנפגע, עלולה למעשה לחרוץ את דינו של הנפגע, ולהביא למותו או להחמרת מצבו באופן בלתי הפיך. לפיכך, אין פלא שהדין הישראלי מתייחס לעבירה זו כאל עבירה חמורה ומטיל עליה עונשי מאסר ממושכים, כפי שיוסבר להלן.
הפרת חובת העצירה והושטת העזרה לנפגע מהווה עבירה של הפקרת הנפגע, בגינה ניתן להטיל על הנהג הפוגע עונשי מאסר חמורים, בני 3, 7, ו-14 שנות מאסר, לפי חומרת נסיבות העבירה, כאמור בסעיפים 64א (א), (ב), ו-(ג) לפקודת התעבורה:
כלומר, העונש על ביצוע עבירת פגע וברח הינו 3, 7, ו-14 שנות מאסר, כאשר מדרג שנות המאסר נקבע לפי רמת מודעותו של הנהג הפוגע לפגיעה באדם עקב התאונה, וכן לפי חומרת הפגיעה בו:
נסיבות העבירה | הענישה |
אם הנהג ידע או היה עליו לדעת שקיים סיכוי סביר שמישהו נפגע בתאונה | 3 שנות מאסר |
אם מדובר בתאונה שבה נפגע אדם, אולם מבלי שנגרמה לו חבלה חמורה או שהוא נהרג | 7 שנות מאסר |
אם מדובר בתאונה שבה נפגע אדם באופן שגרם לו לחבלה חמורה או שהוא נהרג | 14 שנות מאסר |
כאשר מדובר בנהג שהפר את חובת העצירה והושטת העזרה לנפגע, אולם לא ניתן להוכיח את מודעותו של לעובדה לפיה אדם נפגע או היה עלול להיפגע מהתאונה שבה הוא היה מעורב, ניתן להאשים את הנהג בביצוע עבירה פחות חמורה, לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה, שמטילה עונש מאסר של שנתיים בלבד.
סעיף 64א לפקודת התעבורה קובע כאמור שכל אדם שנהג ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה נפגע אדם, חייב לעצור במקום התאונה כדי לעמוד על תוצאות התאונה ו-"להזעיק עזרה".
לפיכך נשאלת השאלה מהי המשמעות של אותה "הזעקת עזרה".
ובכן, התשובה לשאלה זו נמצאת בסעיף 64א(ה) לפקודת התעבורה, שמבהיר שהזעקת עזרה לנפגע פירושה הושטת עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעקת גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתנה של הנהג ליד הנפגע עד להגעתם, דאגה של הנהג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו, והגשת עזרה ראשונה לנפגע אם ביכולתו של הנהג להגישה לפי הכשרתו.
אגב, לא רק נהג רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה, אלא גם כל נוסע ברכב כזה, מגיל 16 ומעלה, חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי ובנסיבות העניין, אא"כ נהג הרכב כבר עצר והזעיק עזרה כאמור בסעיפים 64א(ב) או (ג) לפקודת התעבורה. כך קובע סעיף 64א1 לפקודת התעבורה. העונש על הפרת חובה זו הינה מחצית העונש שקבועה בסעיפים 64א(ב) או (ג), כלומר, 3.5 או 7 שנות מאסר.
אחת הבעיות העיקריות של הנפגע מתאונת פגע וברח, בנוסף לפגיעות הגוף, הינה כמובן העדר היכולת שלו להגיש תביעת פיצויים בגין פגיעות הגוף הללו כנגד הנהג שביצע את עבירת פגע וברח ו/או חברת הביטוח שלו, מקום שהוא זכאי לתבוע אותם, כגון במקרה של הולך רגל שנפגע בתאונת פגע וברח.
הפיתרון החוקי במקרה כזה הינו הגשת תביעת פיצויים כנגד תאגיד קרנית, שהוקם במיוחד למקרים כאלו (בין היתר), לפי סעיף 10 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מימון הפעילות של תאגיד קרנית ותשלום הפיצויים על ידו נעשה באמצעות העברת חלק מכספי הפרמיה של ביטוחי החובה לתאגיד על ידי חברות הביטוח.
על מנת שתביעתו תתקבל, על הנפגע מתאונת פגע וברח להוכיח בעיקר שתאונת הפגע וברח אכן אירעה בפועל, שנזקי הגוף שלו נגרמו כתוצאה מאותה תאונה (ולא מגורם אחר, כגון פגיעות עבר מלפני התאונה), ושהוא פעל "בשקידה סבירה" לאיתור הנהג הפוגע או בעל הרכב הפוגע, אך לא הצליח בכך.
מיטל אוטמזגין, משרד עורכי דין לדיני תעבורה בבאר שבע.
תאונת פגע וברח הינה נושא רציני המצריך אסטרטגיה משפטית וייעוץ מקדים מטעם עורך דין תעבורה מנוסה. בכל שאלה והתייעצות וכן לייעוץ בטרם חקירה במשטרה, ניתן לפנות למשרדנו 24 שעות ביממה.
ניתן להתכתב עמנו בוואטסאפ או ליצור קשר טלפוני (בעתות חירום 24 שעות ביממה) או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
מיטל אוטמזגין – עורך דין נהיגה ללא רישיון בבאר שבע וסביבתה הקרובה
טלפון נייד: 054-9433560
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
