כדי להבין את הדין בנושא, נדון ראשית כל בדיני הנזיקין. דינים אלו הינם ענף במשפט העוסק בזכויות וחובות של יחידים וחברות ביחסי הגומלין ביניהם. דיני הנזיקין כוללים נזקי גוף, רכוש אישי ונזקים כלכליים. מטרת דיני הנזיקין היא לספק מנגנון ליחידים ולעסקים לבקש פיצוי על כל נזק או הפסד שנגרם להם כתוצאה ממעשיו של מישהו אחר, במטרה להשיב את המצב לקדמותו.
בדיני הנזיקין ישנו מספר סוגים של משטרי אחריות.
למשל, רשלנות היא משטר האחריות הנפוץ ביותר של דיני הנזיקין והיא מתרחשת כאשר אדם לא נוקט בזהירות סבירה וגורם נזק לאחר. להוכחת התרשלות, על התובע להראות כי על הנתבע חלה חובת זהירות כלפי התובע, הנתבע לא עמד בחובה זו, ונגרם לתובע נזק כתוצאה מפועלו או מחדלו של הנתבע.
ישנה גם אחריות מוחלטת, היא משטר אחריות לפיו אדם או ישות נושאים באחריות לנזק שנגרם ממעשיהם, ללא קשר אם התרשלו או התכוונו לגרום לנזק. משטר אחריות זה משמש בעיקר במקרים של מוצרים מסוכנים, או במקרים בהם אדם עוסק בפעילות מסוכנת מטבעה, כמו נהיגה במכונית.
לסיכום, דיני הנזיקין מאפשרים ליחידים ולעסקים לבקש פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של אחר. זהו היבט מרכזי של המערכת המשפטית שעוזר להבטיח שאנשים ועסקים יישאו באחריות למעשיהם ושהקורבנות יקבלו פיצוי הוגן על ההפסדים שלהם.
במסגרת דיני הנזיקין, קיים ענף ספציפי הנוגע לתאונות דרכים. הסיבה שקיימת חקיקה ייעודית דווקא לתאונות דרכים אינה בגלל סיבות מוסריות או פילוסופיות משמעותיות. למעשה, מדובר בהחלטה פרקטית מאד: המחוקק הגיע למסקנה לפיה אחד מגורמי הנזקים המשמעותיים ביותר בימינו הינו תאונות הדרכים ונזקי הגוף שעלולים להיגרם מתאונות אלו.
כאשר אדם נוסע בכביש, גם ברכב יקר מאד, או כאשר הוא חוצה את הכביש, כמעט לא משנה איזה בגד ילבש או אילו תכשיטים יענוד, הדבר היקר ביותר שהוא נושא עמו הוא גופו שלו. אמנם קשה, ואולי אף לא רצוי לנסות לכמת כספית את חייו ומותו של האדם, אך נדמה כי אין ברירה. כאשר נגרם נזק גוף חייבים לנסות ולכמת את אותו הנזק, כדי להביא לפיצוי הולם ולהשיב את המצב לקדמותו, כמה שאפשר.
במצב בו נגרם לגופו של אדם נזק, אנו נרצה להבין כמה הוא סבל כתוצאה מהפגיעה, מהי הפגיעה בכושר השתכרותו, מהי עלות הטיפולים הרפואיים שנלקחו ויילקחו עקב הפגיעה, מהן עלויות הסיוע שהוא דורש, באם חלילה הוא סובל מנכות כלשהי עקב הפגיעה ועוד. כל אלו יכולים להצטבר לנזקים של מיליוני שקלים רבים.
בשל הנזק הרב שנגרם לגופם של אנשים, ומכאן שגם לכלכלה הישראלית, כתוצאה מתאונות דרכים, הוחלט שיש לפתוח במנגנון ייעודי המטפל בתביעות שעניינן נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים. החלטה זו באה לידי ביטוי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע סדר דין מיוחד למצב זה.
בתביעה על נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, בשונה מתביעות נזיקיות אחרות, קביעת האחריות של הנתבע הינה החלק הקל ביותר. בשונה מאחריות בדמות רשלנות, שיכולה להיות עיקר המחלוקת בתביעה על, למשל, טביעה בים, סוגיית האחריות בתביעת נזקי גוף מתאונת דרכים אינה משמעותית. יש להוכיח כי עובדתית כי התאונה אכן קרתה, אך פה, בערך, נגמרת שאלת האחריות.
כדי למנוע מצב בו אדם נפגע קשה מתאונת דרכים וכעת נזקו משמעותי – הוא סובל מנכות ולא מתפקד, לא עובד, סובל מפוסט טראומה וכו', אנו נרצה שהוא יוכל לקבל פיצוי תמיד, ושלא ימצא את עצמו תובע אדם שאין לו כסף לשלם לו. הרי, כפי שאמרנו, נזק הגוף כתוצאה מתאונת דרכים יכול להגיע למיליוני שקלים רבים. על כן, המחוקק רצה להבטיח כי הנפגע תמיד יוכל למצוא איך להשיב את המצב לקדמותו.
בשל כך שלרוב האנשים אין מיליוני שקלים ספייר למקרה שהם ייקלעו לתאונת דרכים ויפגעו באדם אחר, קיימת חובת ביטוח בסיסית. ביטוח החובה הוא ביטוח, שנסיעה בלעדיו אסורה בחוק, והוא מכסה את פגיעות הגוף שייגרמו לאדם המעורב בתאונת דרכים יחד עם הנהג המבוטח. כך, הנפגע תובע גם את הנהג הפוגע אך גם את חברת הביטוח, שלה צריך להיות מספיק כסף כדי לפצותו.
סוגיית האחריות המוחלטת פה חשובה – לא משנה האם הנהג עשה הכל בסדר – עדיין הנפגע זכאי לקבל פיצוי על פגיעתו, למעט במקרים חריגים מאד.
חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים מנסה, אך מתקשה, להגדיר מהי תאונת דרכים.
בגדול, תאונת דרכים היא מצב בו נגרם נזק אשר מעורב בו רכב מנועי, ששימש בזמן התאונה לצורך הגעה מנקודה א' לנקודה ב' – כלומר, שימש למטרתו התחבורתית.
קורקינטים חשמליים הם צורת תחבורה חדשה יחסית, שהופכת פופולרית יותר ויותר בשנים האחרונות. הקורקינט החשמלי מופעל על ידי סוללה חשמלית נטענת, ומסוגל להגיע למהירויות משמעותיות.
הקורקינטים צברו פופולריות כה רבה בשל ידידותם לסביבה, מחירם הנוח, אחסנתם הקלה והזולה ואף קלות התמרון שהם מאפשרים בדרכים עירוניות, במיוחד בשעות העומס, בהם הרכבים עומדים בפקקים.
אחת הבעיות המרכזיות היא סוגיית הגדרת "רכב מנועי". מה מגדיר מנוע? האם, למשל, קורקינט חשמלי נחשב "רכב מנועי"? ובכן, בית המשפט העליון קבע לפני מספר שנים, שאופניים חשמליים אינם נחשבים רכב מנועי.
אותו הדין חל גם על קורקינט חשמלי.
ראשית יש להבחין בין מספר אפשרויות:
במצב בו קורקינט מעורב בתאונה יחד עם רכב מנועי, זו תיחשב כתאונת דרכים לפי חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, על כלל משמעויותיו: רוכב הקורקינט יוכל לפרוע את חוב הנהג כלפיו בשל נזק הגוף שנגרם לו דרך פנייה לכיס העמוק – היא חברת הביטוח של הנהג הפוגע. נשים לב, רוכב הקורקינט עדיין חשוף לטענות אשם תורם מצד הנהג הפוגע והחברה המבטחת.
לכן, על אף שיש חברת ביטוח לפנות אליה לצורך קבלת הפיצוי, אף ללא דיון משמעותי על סוגיית האחריות, עדיין חוסר אחריות מצד רוכב הקורקינט יכול להביא למצב בו לא יקבל פיצוי מלא על נזקיו.
במצב זה, לא מעורב בתאונה רכב מנועי כהגדרת חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. על כן, רוכב הקורקינט והולך הרגל – או רוכב הקורקינט השני – ייאלצו לפנות לאפיק התביעה הנזיקית הקלאסית – היא תביעת חבות, בה תתברר אחריות הצדדים לתאונה והנזק ישולם מכיסם הפרטי או מביטוח אחר, אם בחרו לרכוש אותו.
החוק מאפשר אפיק ייעודי לתביעות על נזקי גוף בהן מעורב רכב מנועי. עם זאת, יש לשים לב שקורקינט חשמלי אינו נחשב רכב מנועי.
לעניין זה מספר השלכות: ראשית, בתאונה שבין הולך רגל לקורקינט חשמלי, הצדדים לא יוכלו לקבל פיצוי מחברת ביטוח רכב אלא האחד מהשני ובהתאם לשאלת אחריותו של כל צד לתאונה.
בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין תאונת קורקינט אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו. ניתן להתכתב עמנו בוואטסאפ או ליצור קשר טלפוני (בעתות חירום 24 שעות ביממה) או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
מיטל אוטמזגין – עורך דין נהיגה ללא רישיון בבאר שבע וסביבתה הקרובה
טלפון נייד: 054-9433560
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
