קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים הינה תאגיד ביטוח ממשלתי שהוקם מכח החוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, על מנת לשמש כמקור לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף לנפגעי תאונת דרכים שאין באפשרותם לקבל פיצויים מחברת ביטוח.
תאגיד קרנית הוקם על מנת להבטיח תשלום פיצויים לכל מי שנפגע מתאונת דרכים ואיננו יכול לקבל פיצויים מחברת ביטוח וזאת מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד") ובהתבסס על עקרונותיו.
חוק הפלת"ד חולל רפורמה בכל הקשור לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, מאחר שהוא מבטיח תשלום פיצויים לכל מי שנפגע נזקי גוף עקב תאונת דרכים, ללא כל קשר לשאלת האשמה והאחריות לגרימת התאונה, ואף אם הנפגע עצמו שהוא שאשם בגרימת התאונה (אם כי בכפוף לחריגים מסויימים, כגון במקרה שהנפגע גרם לתאונה בכוונה, ועוד).
לפני חקיקת חוק הפלת"ד, סוגיית פיצוי נפגעי תאונות דרכים בארץ נדונה בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים, ובמסגרת עוולת הרשלנות. כתוצאה מכך, רק מי שנפגע בתאונת דרכים עקב רשלנות של אדם אחר יכול היה להגיש תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה. וכדי שהתביעה שלו גם תתקבל על ידי בית המשפט, היה על הנפגע להוכיח שהתאונה נגרמה בשל רשלנותו ואשמתו של אותו נתבע.
כתוצאה מכך, מי שנפגע מתאונה עצמית שנגרמה באשמתו שלו, או מתאונת פגע וברח שבה לא ניתן היה לאתר את הנהג הפוגע, או כאשר לא היה באפשרותו להוכיח את אשמתו של מי שלטענתו גרם לתאונה, לא יכול היה לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף שלו.
כדי לפתור מצב זה, נחקק חוק הפלת"ד, שכאמור מבטיח תשלום כמעט לכל נפגעי תאונות הדרכים, וזאת ללא כל צורך להתעסק בשאלה מי אחראי לגרימת התאונה ובהוכחת אשמתו.
החוק מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת לפיו האחריות לפיצוי נפגעי התאונה מוטלת על נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה, בין אם הוא אשם בגרימת התאונה ובין אם לאו, באופן לפיו הוא נושא בתשלום הפיצויים לו עצמו, לנוסעי הרכב שלו, ולהולכי הרגל שבהם פגע. אם התאונה עירבה מספר כלי רכב, כל נהג נושא באחריות זו כלפי עצמו, נוסעי רכבו, והולכי הרגל שבהם פגע.
ברמה הפרקטית, כל נהג חוייב לרכוש לשם כך ביטוח חובה לרכב שלו, דבר שהלכה למעשה העביר את האחריות לתשלום הפיצויים לחברות הביטוח.
כמו למשל במקרה של תאונת פגע וברח? בדיוק למען נפגע זה, ונפגע אחרים שיפורטו להלן, הוקם תאגיד קרנית, וזאת מכח סעיף 10 לחוק הפלת"ד. במקרים אלו קרנית תשלם להם פיצויים, ובמקביל היא תהיה זכאית לתבוע את החזר הפיצויים הללו ממי שהיה צריך למעשה לשלם את הפיצויים, וזאת לפי סעיף 9 לחוק הפלת"ד.
מהו המקור לתשלום הפיצויים על ידי תאגיד קרנית? פעילות תאגיד קרנית ממומנת באמצעות אחוז מוגדר מדמי הפרמיה של ביטוחי החובה שמשולמים על ידי הנהגים לחברות הביטוח, ומועבר על ידן לתאגיד.
ניתן להגיש תביעת פיצויים בפני קרנית בכל אחד מהמקרים הבאים:
תאגיד קרנית הינו תאגיד ביטוח ממשלתי, ועל כן התביעה שמוגשת בפניו מתנהלת כמו כל תביעת ביטוח רגילה.
מומלץ לעיין בהוראות להגשת התביעה שמתפרסמות באתר האינטרנט של תאגיד קרנית, ולפעול לפיהן.
ככלל, יש להוריד את טופס התביעה מאתר התאגיד, למלא את פרטיו, ולשלוח אותו לתאגיד ביחד עם כל המסמכים שיש לצרף אליו.
מסמכים אלו כוללים, בין היתר, מסמכים רפואיים לגבי נזקי הגוף של הנפגע, כתב ויתור סודיות רפואית, קבלות ואסמכתאות על כל ההוצאות השונות שנגרמו לנפגע עקב התאונה, וכן אישור בכתב מטעם המשטרה על התרחשות התאונה. לשם כך, יש לפנות למשטרה, לדווח לה על קרות התאונה, ולבקש ממנה אישור בכתב אודותיה.
אם חלילה הנפגע מהתאונה נפטר בעקבותיה, על יורשיו החוקיים להגיש את התביעה בפני התאגיד, ולצרף לה צו ירושה או צו קיום צוואה, תעודת זהות (כולל ספח) של המנוח, וכן טופס ויתור סודיות רפואית לגבי המנוח שחתום על ידם.
אם קרנית החליטה לדחות את תביעת הפיצויים שהוגשה בפניה, עליה למסור לתובע הודעת דחייה מנומקת, ובמקרה כזה התובע רשאי לערער על החלטת הדחייה בפני הממונה על פניות הציבור של קרנית ו/או באמצעות הגשת תביעה כנגד קרנית בפני בית המשפט.
נימוקי הדחיה של קרנית צריכים לכלול פירוט לגבי העובדות שנלקחו על ידה בחשבון במסגרת ההחלטה לדחות את התביעה.
עליה להפנות אליהם ולאפשר לתובע לקבלם לפי דרישה. עם זאת, קרנית רשאית שלא למסור לתובע מסמכים שהם חסויים על פי דין, בתנאי שהיא תיידע את התובע על כך שיש בידיה מסמכים שהיא נמנעת מלצרף אותם מאחר שהם חסויים, וגם תסביר מדוע היא סבורה שהם חסויים.
עליה לפרט את עיקרי הממצאים שמעידים על כך שהתובע לא נפגע בנסיבות שמזכות אותו בפיצוי מקרנית.
אם התובע הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, הודעת דחיה של קרנית צריכה להתייחס אליה ככל שהיא רלוונטית לנימוקי הדחיה, ולהסביר באופן מפורט מדוע הוחלט שלא לקבל את האמור בה.
כאמור, אחד המקרים שבהם ניתן להגיש תביעת פיצויים בפני תאגיד קרנית הוא כאשר המדובר בתאונת פגע וברח, כלומר, כאשר הנהג הפוגע נמלט ממקום התאונה, ועל כן לא ידוע מי הוא, וממילא לא ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שלו, ככל שישנה כזו.
על רקע זה התעוררה השאלה האם ועד כמה על הנפגע בתאונת פגע וברח לטרוח לאתר את הנהג הפוגע, כדי שהוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מתאגיד קרנית במקרה שהדבר לא יצלח בידו.
בפסיקה נקבע שנפגע בתאונת פגע וברח אכן צריך לפעול לאיתור הנהג הפוגע, ולשם כך עליו הוכיח שהוא פעל "בשקידה סבירה", לפי נסיבות כל מקרה לגופו. הטלת חובה זו נועדה מצב שבו הנפגע לא טרח להשיג את פרטי הנהג הפוגע, למרות שהוא היה מסוגל לעשות זאת, וזאת מתוך זלזול ומאחר שהוא ידע שהוא ממילא יקבל את כספי הפיצויים מקרנית.
לפיכך, ככל שיסתבר שהנפגע היה מסוגל עדיין מבחינה פיזית להשיג את פרטי הנהג הפוגע אך הוא לא טרח לעשות זאת, ללא שום סיבה מוצדקת, ולדוגמא כאשר הנהג הפוגע לא ברח מייד ממקום התאונה אלא רק לאחר זמן מה, אזי הוא יהיה עלול לאבד את זכותו לקבלת פיצויים מתאגיד קרנית.
ברצוכתם לתבוע את זכויותיכם לאור מעורבות בתאונת דרכים, ניתן להיעזר בשירות משפטי מטעמו של עורך דין המתמחה בנושא.
בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין תעבורה, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו. ניתן להתכתב עמנו בוואטסאפ או ליצור קשר טלפוני (בעתות חירום 24 שעות ביממה) או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
