שלילה על נהיגה בשכרות

בנוסף לפסילת הרישיון המנהלית על ידי המשטרה ועוד לפני הגשת כתב האישום, ייתכן שהנהג יקבל גם פסילת רישיון שיפוטית, וזאת במידה שהוא יורשע על ידי בית המשפט בביצוע עבירת נהיגה בשכרות בתום המשפט שייערך לו בפניו, ובנוסף לכל עונש אחר שייגזר עליו. 

משך תקופת פסילת הרישיון השיפוטית במקרה זה מצויין בסעיף 39א לפקודת התעבורה, שקובע כך:

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר."

כלומר, משך תקופת פסילת הרישיון השיפוטית נקבע לפי נסיבות ביצוע העבירה:

אם מדובר בהרשעה ראשונה בביצוע עבירת נהיגה בשכרות, הנהג יקבל פסילת רישיון למשך לפחות שנתיים.

אם מדובר בהרשעה חוזרת, לאחר שהנהג כבר הורשע בביצוע עבירת נהיגה בשכרות במהלך השנה שקדמה לביצוע העבירה הנוכחית, פסילת הרישיון שלו תהיה לתקופה של לפחות ארבע שנים. 

עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על תקופות פסילה קצרות יותר משנתיים או ארבע שנים,  אם התקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת, אולם במקרה כזה מחובתו לציין אותן בפסק הדין. 

נסיבות שיכולות להצדיק את קיצור תקופת הפסילה יכולות להיות כאשר מדובר בנהג שעוסק בנהיגה גם באופן מקצועי, ועל כן הוא זקוק לרישיון הנהיגה שלו כדי להתפרנס. מדובר, למשל, בנהג אוטובוס, נהג מונית, נהג משאיות, וכיו"ב. לחילופין, מדובר במצב שבו ריכוז האלכוהול שנמדד אצל הנהג היה גבוה באופן לא משמעותי מעבר למינימום שקבוע בחוק. כל זאת כמובן בתנאי שאין המדובר שהנהג שאין לו עבר עשיר של עבירות תעבורה, ואשר אינו מהווה סכנה מוחשית לציבור.