דף הבית » עורך דין נהיגה בשכרות » סירוב לבדיקת ינשוף
נהיגה בכביש יכולה לכלול סכנות רבות: שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, הולכי רגל חסרי אחריות, נהיגה מופרעת או במהירות מופרזת ועוד.
בנוסף לאלו, קיימת סכנת הנהיגה בשכרות. מדובר בנושא מעט שנוי במחלוקת, שכן מצד אחד נהיגה בשכרות גורמת לקורבנות רבים, אך מצד שני נדמה כי לעתים שהאכיפה כנגדה מופרזת, מרובעת ומיושנת.
במאמר זה נבחן את סוגיית הנהיגה בשכרות בכלל ואת בדיקת הינשוף בפרט.
ראשית, נעיין בלשון החוק, ונראה מה הוא אומר לנו. פקודת התעבורה קובעת כך: "שיכור" – אחד מאלה: (1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; (3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר… וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
החוק ממשיך, מאריך ומפרט עוד לגבי חזקות וקביעות שונות לגבי שכרות. למשל, נקבע כי ממונה על הרכב אינו חייב להיות הנהג, אלא גם מלווה של נהג חדש, למשל.
תקנות התעבורה, קובעות מהי כמות האלכוהול האסורה באמצעות שתי אפשרויות חלופיות: 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או, לחלופין, 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
כפי שניתן להבין, עולה בעיה משמעותית בחוק: הגדרת החוק לשכרות מבוססת על מדד אובייקטיבי אחד – ריכוז האלכוהול בנשימה או בדם. הבעיה עם קביעה זו היא – כפי שכל אדם שנכח באירוע חברתי הכולל צריכת אלכוהול יודע – אלכוהול משפיע אחרת על כל אחד.
אכן, ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על כמות האלכוהול הנדרשת כדי לגרום לאדם להיות, ובכן, שיכור. החל מגנטיקה ועד משקל, גובה, מין ואף תזונה, מעבר לכמות האלכוהול בגופו של הנהג, ישנם פקטורים רבים שיש לקחת בחשבון כדי לנבא האם אותו הנהג הינו שיכור.
עם זאת, לצערנו נדמה שקביעת התקנות הינה הרע במיעוטו: לא ברור האם ישנה דרך אפקטיבית אחרת לאכוף איסור נהגיה בשכרות, תוך הבאה בחשבון של כלל גורמים אלה. נצטרך להכריע אילו גורמים נכללים בחשבון ומה משקלו של כל גורם. בנוסף לקביעת אופן החישוב, כל שוטר שירצה לברר האם נהג מסוים אכן נוהג בגילופין, ייאלץ, כדי לעשות כן, לערוך מספר משמעותי של בדיקות מקיפות – בדיקות אשר עלולות לעלות במשאבים רבים ובזמן יקר.
אז הגדרנו מהי נהיגה בשכרות ועמדנו על בעיותיה ויתרונותיה. כעת, נותר להבין – מהו העונש הקבוע בחוק באשר לנהיגה בשכרות?
פקודת התעבורה קובעת, כי נהיגה בשכרות גוררת ענישה של עד שנתיים מאסר או קנס. המחוקק סבר שענישה זו לא מספיקה, וקבע, בנוסף אליה, כי נהיגה בשכרות תגרור גם פסילת רישיון לשנתיים לפחות, אלא אם הנהג כבר הורשע בנהיגה בשכרות, אז השלילה תארך ארבע שנים לפחות, למעט אם נקבע שישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות שלילה קצרה מאלו.
ענישה זו משמעותית מאד. אך, בשביל ענישה, צריכים יכולות אכיפה. כיצד שוטר יוכל לדעת האם הנהג נוהג בשכרות? שהרי, האלכוהול יוצא ממחזור הדם של האדם בתוך מספר שעות, כך שמבחינת מערכת אכיפת החוק, יש להכות בברזל בעודו חם, ולצבור די ראיות לשכרותו של הנהג בסמיכות לזמן נהיגתו.
כאשר שוטר עוצר נהג, הבדיקה הראשונית שנעשית לצורך אישוש או הפרכת שכרותו של הנהג, הינה בדיקת הנשיפון. הנשיפון, בשונה מהינשוף, הינו כלי קטן, פשוט וזול, שמוגבל מבחינה קבילותו הראייתית להוכחת שכרות, שכן הוא לא מאד מדויק. אי הדיוק מתבטא גם בכך שהנשיפון עלול לקבוע שנהג אינו שיכור כאשר הוא באמת שיכור, וגם הפוך – המכשיר עלול לקבוע שהנהג נוהג בגילופין כאשר אין זה המצב.
משטרת ישראל וכלל מערכת אכיפת החוק מקבלת את המצב בו המכשיר יקבע שהנהג אינו שיכור אף אם הוא אכן נוהג בגילופין. לכן, במצב בו השוטר בודק את הנהג והמכשיר קובע שכמות האלכוהול שבמחזור דמו של הנהג – אם קיימת – הינה נמוכה מהאסור, כנראה שהנהג ישוחרר להמשיך בדרכו.
אולם, אם המכשיר מצביע על כך שכמות האלכוהול שבמחזור דמו של הנהג חורגת מהמותר, השוטר ימשיך בבדיקת שכרותו. לעניין זה יעילות רבה: מכשיר הנשיפון מאפשר סינון גס אך מהיר, זול ויעיל לבדיקה ראשונית של שכרות הנהגים בכביש.
כעת, נדון בכלי העיקרי של השוטרים לבדיקת שכרותו של הנהג.
בדיקת ינשוף היא בדיקה הנעשית על ידי שוטר כלפי נהג, במטרה לבדוק האם הנהג נוהג בגילופין, וזאת, כאמור, לאחר קבלת תוצאה חיובית של בדיקת הנשיפון.
בדיקת הינשוף נעשית באמצעות מכשיר המודד את כמות האלכוהול בנשימה של הנהג, כאינדיקציה לכמות האלכוהול בדם, המעידה על נהיגה בשכרות.
כאמור, מכשיר הינשוף פועל על ידי מדידת כמות אדי האלכוהול בנשימתו של הנהג. הטכנולוגיה מתבססת על כך שכאשר אדם שותה אלכוהול, האלכוהול נספג במחזור הדם שלו ואף יוצא החוצה באמצעות נשיפה, לאחר מעבר האלכוהול בריאות.
תוצאות בדיקת מכשיר הינשוף נחשבות בדרך כלל למדויקות מאוד, אך לא בהכרח התוצאות תהיינה תמיד לגמרי אמינות. ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על הדיוק של בדיקת מכשיר נשיפה. בין השאר, מצבו הגופני של האדם, כיול מכשיר הנשיפה, ונוכחות של חומרים אחרים בנשימה של אדם. כל אלו עלולים להביא לתוצאה שגויה של הינשוף.
נציין, בקצרה, כי מעבר לבדיקת ינשוף, קיימות גם בדיקות דם ובדיקות שתן, שאף הן נועדו לבדוק את שכרותו של הנהג.
אם אדם אינו מעוניין לעבור בדיקת ינשוף, האם קיים מפלט מכך? החוק קובע, כי לאדם מותר לסרב לבדיקת ינשוף, דם או שתן. החוק לא מסמיך את המשטרה להכריח אדם לעבור בדיקות אלו, מפאת החודרניות שבהן.
עם זאת, החוק קובע כי נהג שמסרב לעבור את הבדיקות הללו, יראו אותו כאדם שנהג בשכרות, על כל המשתמע מכך.
השימוש ברכבים בכביש הפך לחלק מהותי מחיינו והוא מרכיב מרכזי בין שלל הגורמים המאפשרים את הכלכלה המודרנית ואת רמת החיים אליה התרגלנו. עם זאת, מעבר ליתרונותיו, השימוש בכביש כולל גם סכנות רבות, וביניהן נהיגה בשכרות.
כדי להתמודד עם סכנת הנהיגה בשכרות, המשטרה מפעילה אופרציה, בה היא בודקת את הנהגים באמצעות מכשיר נשיפון. אמנם מכשיר זה אינו מדויק לחלוטין, אך הוא 'מספק את הסחורה' כבדיקה ראשונית.
נהג אשר התקבלה תוצאה חיובית באשר לבדיקת הנשיפון ייאלץ לעבור בדיקה מתקדמת – ינשוף, דם או שתן. אם באחת מבדיקות אלו התוצאה חיובית גם כן – הנהג עבר על עבירת נהיגה בשכרות.
יובהר, כי ניתן לסרב לעבור את כל אחת מהבדיקות הללו – נשיפון, ינשוף, שתן או דם. אולם סירוב לבדיקת ינשוף וכיוצא בזאת, יגרור חזקה לפיה הנהג נהג בגילופין, ואם אכן יורשע, עונשו יהיה משמעותי מאד.
מיטל אוטמזגין – עורך דין נהיגה ללא רישיון בבאר שבע וסביבתה הקרובה
טלפון נייד: 054-9433560
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס