נהיגה תחת השפעת סמים

תוכן עניינים

נהיגה תחת השפעת סמים נחשבת לעבירה חמורה ומסוכנת ביותר, אשר עלולה לגרום לתאונות דרכים קשות ואף קטלניות, וזאת בשל הפגיעה שנגרמת עקב צריכת הסמים בצלילות המנטאלית של הנהג, כשירותו המוטורית, בוחן המציאות, ושיקול הדעת שלו.   

מהו המקור החוקי לאיסור נהיגה תחת השפעת סמים?

המקור החוקי לאיסור נהיגה תחת השפעת סמים מעוגן, בין היתר, בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ובתקנות 26(ב) ו-169ב לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. 

סעיף 62(3) לפקודת התעבורה אוסר על אדם לנהוג כשהוא "שיכור". "שיכור" מוגדר בסעיף 64ב לפקודה כמי שצרך סמים או כמי שצרך אלכוהול מעבר לריכוז המותר בחוק.  

תקנה 26(2) לתקנות התעבורה קובעת כי אסור לאדם לנהוג ברכב כשהוא נתון תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול מעל הריכוז המותר

תקנה 169ב לתקנות אוסרת על אדם לנהוג ברכב, ואף רק להניע אותו, כשהוא נתון תחת השפעת סמים או אלכוהול. בנוסף, היא גם אוסרת על בעל רכב או ממונה עליו להתיר לאדם אחר לנהוג בו, כשאותו אדם נתון תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול מעל הריכוז המותר.  

מהי כמות הסמים שאסור לנהוג תחת השפעתה?

החוק בארץ אוסר באופן מוחלט לנהוג תחת השפעת סמים בכל כמות שהיא, ולו מזערית ביותר. זאת, בשונה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול, שאסורה רק במידה שכמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג עולה על הרף הקבוע בחוק.

לפיכך, די בכך שבגופו של הנהג נמצאה כמות כלשהי, ללא כל מגבלה כמותית, של סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים שלו (כגון חומצת THC שהינה תוצר חילוף של חשיש או מריחואנה),  כדי לקבוע שהוא נהג תחת השפעת סמים. 

מהם "סמים מסוכנים"?

סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה מגדיר "סם מסוכן", כפי הגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע. 

ברשימת הסמים המסוכנים שמופיעה בפקודה זו ניתן למצוא הרואין,  MDMA, LSD, קריסטל, אופיום, אקסטזי, מורפיום, חשיש, מריחואנה, קנאביס, ועוד. 

האם מותר לנהוג תחת השפעת קנאביס רפואי?

עקרונית, וכפי שצויין לעיל, גם צמח הקנאביס, על כל נגזרותיו וזרעיו, ולמעט השמן שמופק מזרעיו, מוגדר כ-"סם מסוכן" במסגרת פקודת הסמים המסוכנים, וזאת ללא כל הבדל בין צריכת קנאביס רפואי לקנאביס שאינו כזה. 

מכאן נובע איפוא כי מבחינת "החוק היבש" האיסור לנהוג תחת השפעת קנאביס הינו איסור גורף, שחל גם על מי שיש לו רישיון לצריכת קנאביס למטרות רפואיות. 

מטבע הדברים, איסור זה מקשה מאד על ציבור הנהגים שמורשים להשתמש בקנאביס רפואי, מאחר שעליהם לבחור בין השימוש בקנאביס הרפואי לנהיגה. מי שבוחר להשתמש בקנאביס הרפואי, נאלץ לוותר על אפשרות הנהיגה ועקב כך להיות מוגבל מבחינת חופש התנועה שלהם. מי שבוחר לנהוג, נאלץ לוותר על השימוש בקנאביס, ועקב כך לסבול מכאבים ואי נוחות. 

גם בתי המשפט השונים שדנים בתיקים של נהיגה תחת השפעת קנאביס רפואי מודעים לדילמה זו. חלקם גם קראו למשרד הבריאות להשתמש בסמכותו לפי החוק, ולהחריג את הקנאביס הרפואי מהגדרת הסמים שאסור לנהוג תחת השפעתם. ואכן, משרד הבריאות נענה לקריאה זו, ופעל להתקנת תקנות חדשות בשנת 2018  בשם "תקנות התעבורה (סמים שאינם נחשבים סמים מסוכנים), תשע"ח-2018" אשר קובעות שקנאביס לא ייחשב כ-"סם מסוכן"  לגבי איסור הנהיגה תחת השפעת סמים, וזאת בין היתר בתנאי שלנהג יש רישיון חוקי בתוקף לצריכת קנאביס למטרות רפואיות, וכבר חלפו לפחות 3 שעות ממועד צריכת הקנאביס הרפואי למועד הנהיגה. 

אולם, בפועל, התקנות הללו לא נכנסו לתוקף, מאחר שהם טרם פורסמו כנדרש, וזאת כנראה מאחר שלמשטרה אין עדיין דרך כיום לקבוע כמה זמן חלף ממועד נטילת הקנאביס הרפואי ועד למועד הנהיגה. 

לפיכך, נכון לאוקטובר 2022, קנאביס רפואי עדיין מוגדר כ-"סם מסוכן" שאסור לנהוג תחת השפעתו.  אולם, יחד עם זאת, ביום 13.3.2019 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד נהג בשם תומר שכטר בשל נהיגה תחת השפעת קנאביס רפואי, שאותו הורשה לצרוך (עפ"ת 37990-01-19 מדינת ישראל נ' תומר שכטר). פסק הדין נומק בכך שהמדינה לא הציגה נוהל או הנחיות שקובעות באילו נסיבות יוגשו כתבי אישום בגין נהיגה תחת השפעת סם כנגד נהגים בעלי רישיון שימוש בקנאביס רפואי. 

 

בעקבות זאת הודיעה המשטרה שהיא תפסיק באופן זמני לתת דו"חות בגין נהיגה תחת השפעת סמים לנהגים שיש להם רישיון לצריכת קנאביס רפואי, וזאת עד לגיבוש מדיניות אכיפה חדשה בנושא זה. 

איך בודקים האם הנהג ביצע עבירת נהיגה תחת השפעת סמים?

סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה קובע ששוטר רשאי לדרוש מהנהג לבצע בדיקה לאיתור נוכחות סמים או אלכוהול בגופו, אם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, או אם לשוטר יש חשד סביר שהנהג נתון תחת השפעת סמים או אלכוהול. 

ישנם שלושה סוגים של בדיקות לאיתור סמים בגופו של הנהג: 

  • בדיקת רוק
  • בדיקת שתן
  • ובדיקת דם. 

הבדיקה הראשונית תהיה בד"כ בדיקת הרוק. אם בדיקת הרוק מעוררת חשד סביר להימצאות סמים בגופו של הנהג, הוא יידרש לבצע גם בדיקת שתן, באמצעות מבחנה שתינתן לו לצורך מתן השתן במקום מוצנע, וללא צורך שהיא תתבצע במוסד רפואי או תחנת משטרה. אם הנהג מחוסר הכרה, עקב תאונת דרכים, ניתן ליטול ממנו דגימת דם ע"י גורם רפואי מוסמך.

הדגימות שניטלות לצורך ביצוע בדיקות אלו נשלחות על ידי המשטרה למעבדה ייעודית שנמצאת בבית החולים תל השומר. ככל שהממצאים שלהן יצביעו על נוכחות שרידי סמים בגופו של הנהג, המשטרה תהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום, מאחר שעבירת נהיגה תחת השפעת סמים מוגדרת כעבירה שגוררת זימון חובה למשפט, ללא אפשרות להמירו לתשלום קנס. 

לא ניתן לסרב לדרישת השוטר לבצע את הבדיקה, למעט כאשר הנהג נדרש למסור דגימת דם, ומתן הדגימה עלול לסכן את בריאותו. נהג שיסרב לבצע את הבדיקה שלא בנסיבות אלו, חשוף להרשעה אוטומטית בביצוע עבירת נהיגה תחת השפעת סמים, כאמור בסעיף 64ד לפקודת התעבורה. 

עם זאת, בפסיקה נקבע כי ההרשעה האוטומטית של נהג שסירב לבצע את הבדיקה כאמור בסעיף 64ד לפקודת התעבורה, כפופה לקיום התנאים שמפורטים בסעיף 64ב(ב2) לפקודה, ולפיהם על השוטר להודיע לנהג קודם לכן מהי מטרת הבדיקה, לבקש ממנו את הסכמתו לבדיקה, ובעיקר להסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב לערוך את הבדיקה. 

מהם העונשים על עבירת נהיגה תחת השפעת סמים?

נהג שהורשע בבית המשפט לתעבורה בביצוע עבירת נהיגה תחת השפעת סמים, חשוף לקבלת עונשים שונים, בהם פסילת רישיון  למשך שנתיים לפחות (ואם מדובר בעבירה שניה של אותו נהג תוך שנה – 4 שנים לפחות), תשלום קנס כספי, מאסר על תנאי, ואף מאסר בפועל במקרים חמורים, כגון מקרים שבהם נגרם נזק לגוף או במקרה של ריבוי עבירות. 

כדי שנהג שרישיונו נפסל כאמור יוכל לחדש את רישיון הנהיגה שלו בתום תקופת הפסילה שלו, הוא ייאלץ לעבור בהצלחה מבחן נהיגה עיוני (תיאוריה), מבחן נהיגה מעשי (טסט), ובדיקת כושר נהיגה רפואי במסגרת המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. 

בנוסף, לפסילת הרישיון השיפוטית, הנהג חשוף גם לפסילת רישיון מנהלית, עוד לפני התחלת ניהול המשפט שלו. במקרה כזה, רשיונו של הנהג יילקח ממנו באופן מיידי, והוא יקבל זימון לשימוע תוך 3 ימים בפני קצין משטרה, לצורך קבלת ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה למשך פרקי זמן ממושכים יותר, וזאת כמפורט להלן:

  • אם העבירה לא גרמה לתאונה עם נפגעים או נזק לרכוש: פסילת רשות, ל-30 יום.
  • אם העבירה גרמה לתאונת דרכים עם נפגעים או נזק לרכוש: פסילת רשות, ל-60 יום.
  • במידה והעבירה גרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם: פסילת חובה, ל-90 יום. 

התייעצו עם עורך דין מומחה לנהיגה תחת השפעת חומרים אסורים

להתייעצות משפטית בנושא, אנו במשרד עורכי דין מיטל אוטמזגין מזמינים אתכם לשוחח באופן מידי עם עו"ד תעבורה מומחה לתחום. לייעוץ מקדים ככל הניתן יכולה להיות השפעה מכרעת על התפתחות התיק. 

השאירו פניה באתר, צרו קשר טלפוני או כתבו לנו בוואטסאפ.

התוכן עשוי לעניין אדם נוסף? ניתן לשתפו באמצעות:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp

מיטל אוטמזגין – עורך דין נהיגה ללא רישיון בבאר שבע וסביבתה הקרובה

טלפון נייד: 054-9433560

עו"ד מיטל אוטמזגין

עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.

לייעוץ משפטי השאירו פניה:

או התקשרו:

מידע נוסף:

מיטל אוטמזגין

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: