פסילה מנהלית של רישיון נהיגה

ככלל, קיימים שני סוגים של פסילת רישיון נהיגה: פסילה מנהלית ופסילה שיפוטית. 

הפסילה השיפוטית הינה פסילה עונשית, שמוטלת על הנהג על ידי בית המשפט לתעבורה במהלך משפט שנערך לנהג, וזאת לאחר שהנהג הורשע בתום המשפט ובמסגרת גזר הדין שלו. 

סעיף 35 לפקודת התעבורה קובע שבית משפט שהרשיע נאשם בביצוע עבירת תעבורה או עבירה לפי חוק אחר שכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי גם לפסול את רישיון הנהיגה שלו, וזאת בנוסף לכל עונש אחר שהוא יגזור עליו. 

הפסילה המנהלית הינה פסילה שמוטלת על הנהג על ידי המשטרה או משרד הרישוי, וזאת בנסיבות הבאות:

• (א). פסילת הרישיון על ידי המשטרה נעשית כאשר יש חשד לביצוע עבירות תעבורה חמורות מסויימות לגבי הנהג שכרוכות בזימון חובה למשפט, וזאת עוד לפני התחלת ניהול המשפט.
  כלומר, אין המדובר בפסילה עונשית (שהרי הנהג טרם הורשע בביצוע העבירה שמיוחסת לו), כי אם בפסילה שנועדה "לצנן" את הנהג ולמנוע ממנו לשוב ולנהוג לפרק זמן מסויים.  
• (ב). פסילת הרישיון על ידי רשות הרישוי נעשית כאשר הנהג צבר מספר מינימאלי של נקודות תעבורה, או כאשר הנהג מסכן את עוברי הדרך, או כאשר לנהג יש כושר נהיגה לקוי.
  גם במקרה זה אין המדובר בפסילה עונשית, כי אם בפסילה שנועדה בעיקרה להגן על משתמשי הדרך מפני מסוכנותו של הנהג.