סעיף 27 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מבהיר באופן מפורט לכול את משמעותו של המונח 'שיתוף במקרקעין' בתור 'מקרקעין שהינו בחזקתם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו, מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם'.
בעברית פשוטה יותר, הרי שהחוק מתאר את ניהולה של בעלות משותפת על נכס מקרקעין בין מספר צדדים המחזיקים בזכויות עליו.
דוגמה פופולרית לבעלות משותפת על נכס מקרקעין היא במקרים כגון ירושה, או נכסים בהם המטרה היא עסקית, כלומר מספר צדדים חברו יחדיו לרכישת נכס וזאת למטרות רווח.
בנדל"ן כמו שבנדל"ן, חשוב שלא להותיר אי אלו שטחים אפורים הנתונים לפרשנותם של מי מבין הצדדים. קו מחשבתי זה נכון לקיומה של עסקת מכירת דירה או רכישת דירה, וכן הוא נכון גם באשר לזכויות משותפת על נכס אחד.
הסכם שיתוף במקרקעין מעניק פתרון משפטי המסדיר באופן מפורט ונהיר לכול, את החלוקה שבין בעלי הזכויות על הנכס וכן את אופן השימוש בו וניהולו השוטף.
הדבר בא לידי ביטוי במספר רבדים לרבות:
האם כל אחד מן הצדדים שילם שווה בשווה עבור נכס הנדל"ן? או שמא ישנו צד אשר השקיע נתח גדול יותר מהונו, וזאת מתוך הסכמה בין הצדדים כי אותו צד יחזיק בזכויות בנייה בשיעור גבוה יותר?
הסדרת היחסים כאשר אחד מן הצדדים מחליט למכור את שותפותו על הנכס או להעביר את זכויותיו לאדם אחר.
סכסוכים כספיים בגין הוצאות או הכנסות, עלולים להוביל למחלוקות קשות וסבוכות ולבסוף להגיע גם לערכאות המשפטיות.
בכוחה של הסדרה ברורה ונהיגה בנושא זה, למנוע וויכוחים עתידיים ולמנות את חובותיו וזכויותיו של כל אחד מן הצדדים.
ואם בסכסוכים כספיים עסקינן, הרי שמטרתו של הסכם שיתוף במקרקעין הינה להסדיר את האופן בו הצדדים יפעלו וזאת אם תתגלע מחלוקת.
הסדרת היחסים (גם אם מדובר בקרבה חברית או משפחתית) בהסכם ברור ונהיר לכול, יש בה כדי לסלול דרך משותפת בריאה יותר וכלכלית הרבה יותר.
באם מדובר לשם הדוגמה בקרקע לבנייה, הרי שהסכם שכזה יסדיר את יחסי הצדדים לקידומו של התכנון, בבחירתם של אנשי המקצוע השונים לרבות אדריכל, מהנדס ובעלי מקצוע לעבודות תשתיות וגמר ועוד.
חלוקה נכונה והגיונית של קבלת ההחלטות, והסדרת האופן שבו הן יתקבלו, לא רק שתמנע סכסוכים אלא תאפשר לפרויקט 'לרוץ' באופן חלק ונטול מהמורות.
לבסוף עלינו להידרש אל השאלות המורכבות והחשובות:
מה יהא גורל הנכס וזאת אם אחד מבעלי הזכויות יבקש למכור את שותפתו? מה יהא גורל הנכס אם אחד מן השותפים יתנגד למהלך הפירוק?
התנגדות, בעיקר ללא הימצאותו של הסכם שיתוף, עלולה להצריך את הגשתה של תביעה לפירוק השיתוף בבית משפט השלום אשר תחת סמכותו ממוקם הנכס הנדל"ן.
על כך גם אשמח להפנותכם למאמר מקיף יותר בנושא פירוק שיתוף במקרקעין.
מעוניינים בייעוץ משפטי? השאירו פניה באתר:
או התקשרו: 054-9433560
מן הדוגמה האחרונה אשר דנה בפירוק שותפות במקרקעין, ניכר כי להסכם שיתוף ישנה חשיבות רבה בתרומתו לניהול הנכון של נכס הנדל"ן.
הסכם התוחם אותנו ומכתיב את הגבולות והקווים הברורים, מפחית את הסיכויים למחלוקות משפטיות.
כאשר אין בנמצא הסכם שיתוף הרי ש:
רישומו של הסכם השיתוף בטאבו מצריך מבעלי הזכויות להגיש מספר מסמכים נוספים.
ראשית כל, על כל השותפים לחתום על בקשה רשמית לרישומו של ההסכם, וזאת כאשר החתימות על הבקשה אומתו על-ידי עורך דין מקרקעין.
לצד זאת, על השותפים לצרף 2 עותקים של הסכם השיתוף החתומים על-ידי כולם/ן.
הגשת תשריט החלקה של הנכס, וזאת כאשר הוא חתום ע"י כל השותפים וכן מאושר על-ידיו של מודד מוסמך.
תשלום האגרה הנדרשת לביצוע הרישום.
משרדה של מיטל אוטמזגין, עו"ד לדיני מקרקעין בבאר שבע, מספק ללקוחותיו מעטפת משפטית מלאה בדיני הנדל"ן לרבות עריכת הסכמי שיתוף במקרקעין.
בכל שאלה והתייעצות, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני, להשאיר פניה באתר או לכתוב לנו בוואטסאפ.
עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.
© אין להעתיק או לשכפל את תוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל האתר.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י עופר אטלס
