פירוק שיתוף במקרקעין

עו"ד מיטל אוטמזגין

תוכן עניינים

בתחום המקרקעין עוסקים עורכי דין לא פעם בהליך של פירוק שיתוף במקרקעין. הליך המעוגן בחוק המקרקעין וקובע כי כל שותף רשאי בכל עת לדרוש את פירוק השותפות על נכס נדל"ני. יציאת השותף מאפשרת לו למכור את חלקו לשאר השותפים או לצד שלישי.

פירוק שותפות במקרקעין מהווה אקט שעורכי דין העוסקים בתחום הנדל"ן והמקרקעין מכירים מקרוב. יש מקרים ואחד מהשותפים מחליט, מסיבותיו שלו, לצאת מאותה שותפות ובכך עובר החלק היחסי שלו להיות "מונח על המדף" לכל דורש.

מה קורה כשאחד מהשותפים מתנגד לפירוק שיתוף במקרקעין?

  • במקרים בהם אחד מהשותפים על המקרקעין מעוניין להחיל פירוק שותפות במקרקעין, יכול להיווצר מצב שבו אחד או יותר מהשותפים מתנגד לביצוע אותו הליך. התנגדויות אלו נראות לא פעם אצל בני זוג נשואים שהחליטו להתגרש ולשניהם נכס מקרקעין משותף. לצד החלטתם להתגרש, נוצר מצב שיש בן זוג אחד שמעוניין להביא לפירוק השיתוף במקרקעין ולמכור את הנכס המשותף, כשבן הזוג השני מעוניין להישאר ולהיות הבעלים של אותו נכס למרות שבחרו להתגרש. 
  • במקרים וקיימת התנגדות של שותף או יותר בביצוע הליך של פירוק שותפות במקרקעין, ישנו הצורך בהגשת תביעה לפירוק שיתוף לבית משפט השלום אשר נמצא באזור בו נמצא הנכס הנדל"ני. אם והזכויות על אותו מקרקעין אינן רשומות בטאבו, אלא רשומות בחברה קבלנית או ברשות מקרקעי ישראל, אז תביעה לפירוק שיתוף תוגש לבית משפט השלום ובמקרים אחרים לבית המשפט המחוזי וזאת לפי שוויו של הנכס. 
  • במקרים ובהם שווי הנכס הוא עד 2.5 מיליון ₪, הליך פירוק שיתוף במקרקעין יתרחש בבית המשפט השלום. במקרים ובהם שווי הנכס הינו מעל 2.5 מיליון ₪, יביא לכך שאותו הליך יתבצע בבית המשפט המחוזי. מקרים בהם מדובר על שותפים שהם גם בני משפחה, יעבור הדיון בתביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה וזאת ללא קשר לשווי הכנס. 

לייעוץ עם משרדנו השאירו פנייה:

או התקשרו: 054-9433560

האפשרויות הקיימות בהליך פירוק שותפות במקרקעין

פירוק שיתוף מקרקעין ניתן לבצע באמצעות שתי דרכים עיקריות.

חלוקה בעין

דרך אחת נקראת "חלוקה בעין". 

זו מתבצעת בהתאם לאופיו ומאפייניו הפיזיים של הנכס ותחת המגבלות וההוראות של חוקי התכנון והבנייה. "חלוקה בעין" תאפשר לשותפים לפצל את הנכס באופן שיאפשר את פירוק השותפות. כך יוכל כל שותף לקבל את חלקו היחסי בנכס שפוצל. 

חלוקה בעין

דרך נוספת לביצוע פירוק שיתוף במקרקעין נעשית במקרים בהם לא ניתן לבצע את אותו הליך של "חלוקה בעין", או שחלוקה שכזו תוביל בעצם להפסד כלכלי לאחד מהשותפים או לכל אחד מהם בנפרד. 

כאן יכול בית המשפט לתת הוראה על מכירת הנכס לצד שלישי, כשמכירתו תתנהל על ידי כונס נכסים בדומה להליך של מכרז. אותו כונס נכסים יהיה זה שאחראי ויוביל את תהליך המכירה לצד שלישי ואף לחלוקה הוגנת, שווה ומידתית בין כל השותפים לאחר התשלום על הנכס ותשלומי המיסים השונים להם מחויבים כלל השותפים. 

חשוב להכיר, כי לצד האפשרות הרווחות של בית המשפט לקבוע כי הנכס יימכר באמצעות כונס נכסים, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים נוספות בהן יימכר הנכס וזאת אם יגיע למסקנה כי דרך אחרת תהיה צודקת ויעילה עבור כל הצדדים. 

האם קיימת הגבלה כלשהי על הליך פירוק שיתוף במקרקעין?

הזכות הקיימת של בעלים על נכסי מקרקעין הינה זכות מתמשכת ועל כן אין כל התיישנות או מגבלה אחרת בכל הנוגע להגשת בקשה לפירוק שותפות במקרקעין. מנגד, בית המשפט איננו מחויב לדון בכל בקשה המגיעה אליו. 

במקרים ובהם בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין הוגשה בחוסר תום לב, דוגמת הפעלת לחץ על שאר השותפים או בעבור הפקת רווח כספי או כל רווח אחר בצורה שאינה הוגנת, במקרה ושאר השותפים המתנגדים להליך הפירוק, יוכיחו יחד עם עורכי דינם, כי מקור הבקשה הינו שימוש לרעה בזכות שקיימת. במקרה שכזה, יכול בית המשפט לקבוע כי עבור בקשה זו לא יתקיים דיון. 

משרד עורכי דין מיטל אוטמזגין מתמחה בדיני נדל"ן, ומספק ללקוחותיו מעטפת משפטית מלאה. למידע נוסף וקבלת ייעוץ ראשוני, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פנייה באתר.

עו"ד מיטל אוטמזגין

עו"ד מיטל אוטמזגין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התמחות בשיווק.

לייעוץ משפטי השאירו פניה:

או התקשרו:

מאמרים מקצועיים נוספים:

לייעוץ עם משרדנו, השאירו פנייה: